מן שבוע כזה שהיה, איש מגעיל במיוחד בישוב בשטחים שהייתי צריכה ללקק לו את התחת כדי שיכניס את הפועלים שלי לעבוד, בחילה נוראית כל השבוע רק מלהצתרך לראות את הטיפוס, שונאת את יצורי השוחד הדוחים האלו .
אחר צהרים ילדים, "אמא,, נורא בא לנו הפתעה" עוצרים בקניון ,לכל אחד תפקיד זיכרון,
הרכב בשורה הכתומה מספר 9, חוזרים לשורה ושלושה ילדים מביטים בי בפרצוף שואל..
"אמא.. טעינו?" דקה לוקח לי להתאושש, מביטה מסביב.. " לא חבורה נפלאה שלי, אתם זוכרים מעולה, פשוט גנבו לנו את הרכב לכן הוא לא במקום, אבל זכרתם מעולה ."
טלפון ראשון ל-א החבר הכי הכי שיכול להיות לאדם בעולם," דקה אני אצלך",
כמה טלפונים לחברים בשטחים, משטרה ולאמא שלי, כן, אנחנו טיפה מתעקבים.
התיק שלי עם כל התוכניות עבודה , הצעות מחיר, מדידות של בתים, שעות של עבודה .
הצבעים שאני הכי אוהבת , אוסף מדהים של אקריליים נצנצים ומה לא..
תוכנן עבור מחר להמשך מבצע הציור על הרכב שהתחלנו ואוסף של עשרות דיסקים שקיבלתי מתנה ,כולל כמובן את הרדיו דיסק החדש. שיט!!!!
יש גם מתנות שם כמובן, א שתמיד איתי, קיבלתי איתו עוד מבצע הצלה וממנו את הטוב שלו כרגיל,
סידר , אירגן, נסע עם אמא שלי למשטרה { הרכב על שמה }הביא, החזיר,
אין מצב בעולם שהוא לא יהיה שם בשבילי, חברות של לסמוך ב- 100% מתנה של חיי החבר הזה שלי, איש שנולד שולט, אדם שמפעיל ובונה טונות של טוב וחיוכים סביבו.
הילדים.. לומדים איך להפרד מרכוש, עוד חוויה ,
ואני .. האמת שפשוט נורא רוצה עכשיו חיבוק
לפני 17 שנים. 9 באוגוסט 2007 בשעה 20:05
