שבת בתל אביב אצל אחותי עם הילדים , הפינוק הכי גדול שאדם יכול להעלות על דעתו,
נתינה עם כל הלב יש אצלה, הרבה פעמים אני עומדת משתעה אל מול היכולות המופלאות שלה לחשוב על כולם, להתאמץ עבור.. לא רק עבורינו במשפחה ,חברים קרובים ומי שצריך.
לב ענקי כזה שנותן בלי סוף, הרבה פעמים קשה לי עם העובדה שאני לא מחזירה באותה הצורה ,אני תמיד מקווה שהיא יודעת שיש לה אותי שם לגמרי ובאמת מתי שהיא צריכה . הילדים מתפנקים , ים, טלויזיה הפתעות וממתקים, נטו של כיף יש לנו פה ,היא אמא מדהימה לילד שלה והילדים שלי אוהבים את שניהם אהבת נפש של חיבור משפחתי שאין עוצמתי ממנו {גם אני}.
יום שישי התברר לי שנגנבו כל הברזים היוקרתיים שקניתי לבית שאני בונה , נזק של 5000 ש"ח נוספים ובעיקר חור ענקי בנשמה בגלל מי שגנב את הסחורה.
מעסיקה פועלים שאני מעריכה ומאמינה בהם, הפרת אמון מהסוג
פוצעת לי את הלב, קורעת לי את הנשמה .
אוספת את הילדים בתחושה של קדימה... להתפרע על החיים ילדים, עוצרים וקונים ממתקים ואחרי צעצועים, הם משתעשעים מהעיניין וגם אני, איך שהוא אחרי הגניבה של הרכב , אחרי הברזים, פשוט מרגיש לי שככה בא לי, השתוללות של אין מחר.
לפני 17 שנים. 18 באוגוסט 2007 בשעה 5:20
