ימים של מחזור , הגוף שלי סוער,יוצאת לעבודה בבוקר עם אטרף בגוף ותחושה של אדם היוצא לקרב , ימים שמי שלא מאוד חזק על עצמו ממש לא כדאי לו להתקרב אלי.
פחים של צבע ברכב , אני מגיעה לאתר, העובדים שלי עוד לא פה ואנשי המזגנים יושבים בצד, אני פורקת את הרכב באטרף מוחלט, עושה לי טוב לעבוד בבוקר, לא מזיז לי המשקל,
אני מסיימת ורואה שני פרצופים מביטים בי בהלם מוחלט, " טוב, רצינו להציע עזרה כי חשבנו שהפחים מלאים.." תקופה מפוצצת בעבודה , כל יום טלפונים של חדש, תופסת את העולם שלי שוב ממקום הדומית , השולטת המוחלטת , מרגישה את העוצמה שבוקעת ממני ממקום כל כך שלם וטוב, קל לי ממקום של למעלה , קל לי לנהל את העולם.
מכירה כל כך טוב את המגנטיות הזו שלי, כשאני שם במקום של הכוח איך הכל מתמגנט אלי.
חסר לי המקום הרך, הנשי, של אחרי.. למה כל כך קשה לאנשים להבין שאני יכולה להיות
גם וגם.
לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2007 בשעה 20:36
