מורה היסטרית על הקו, אמצע הבוקר, יום מוטרף בעבודה, מנסה לסיים לפני החג
איזו דירה . הבן שלך רוצה לדבר איתך.. הילד בכיתה ב ומסביר לי שהוא לא הולך יותר
לכיתה ,ככה באמצע הבוקר,לא מוכן להכנס לשיעור " מתי את באה אמא?"
אני חוטפת עצבים , "תישמע מתוק , אני בעבודה , בסוף יום הלימודים אני מגיעה, חסר לך אם אתה לא נכנס ברגע זה לכיתה ., כשאבוא תספר לי מה שתירצה , כרגע ילד שלי,
תיכנס לשיעור ועכשיו, חוץ מזה תן לי בבקשה את המורה שלך..
אני מנסה להבין מה הבעיה ? ולמה בדיוק היא חושבת שאני אמורה להיות זו להסביר לילד שלי שהוא אמור להיות בשיעור ולא היא, ואז..מתחיל הסיפור.
באמצע שיעור אומנות לא ברור למה בדיוק פתאום הילד חוטף עצבים ויוצא מהכיתה ,
מתחיל מרדף כשהוא בראש טס לעבר שער בית הספר , בדרך אוסף לו מקל ופורץ את השער
{לא ברור איך..} וישר לחיק הטבע , המורות אחריו, השומר טופס אותו והגור בן ה-7 מכניס לו מכות , משתחרר לו לחופש וממשיך בטיסה . אחרי כך וכך זמן יושב לו הילד בחדר המנהלת , אמרו לו לצייר אז הוא צייר מפת בריחה ותיכנון פעולה , 5 דקות אחרי.. אין ילד, לקח את המפה והתחמק מהמורות המתנשפות וישר ל...שומר.
יושב לו הילד עם השומר ומראה לו את נתיבי הבריחה שתיכנן ואיך הגיע עד אליו בלי שאף אחד ראה , שוב מגיעות המורות בריצה , הילד יושב בביתן השומר ומסביר שהוא בדק נתיב בריחה חדש, המקל כמובן שביד, ואז.. טלפון לאמא, מתי את מגיעה ?
עכשיו הבנתי הכל, המנהלת מודיעה לי שעכשיו אני חייבת להגיע ומיד כי הילד מסוכן לעצמו ולסביבה , כשאני מגיעה , מקבלת חיבוק ענקי, קולטת את הפרצוף המנצח של הילד שלי כולו מלא עוצמה וכוח , הקפיץ בית ספר שלם הילד, קלט איך בשיגעון שלו קל לטמטם את הסביבה . אני מקשיבה למנהלת מפגרת שמסבירה לי על חסכים , ולמורה שבאמת אוהבת אותו נורא ומנסה להבין, ואני.. שיט, הלך לי יום עבודה כי בבית ספר אין אף אחד שיגיד לילד אחד קטן בכיתה ב שפשוט יכנס חזרה לכיתה ויפסיק עם הפוזות.
ארוחת ערב בבית - הוא אומר לי : "עשיתי להם שיעור ספורט קטן היום, לא כל כך רע אהה"
אנחנו מדברים על תחושת הכוח ומה זה עשה לו,והוא אומר לי :"את יודעת, מה שפתאום הבנתי היום זה שהמורות באמת חושבות שהן יכולות להגיד לי מה לעשות, אני שונא את זה !"
קיבלתי ממנו מילה של כבוד שזה ארוע שלא יחזור יותר,
חטפתי על הראש מאבא שלו שהכל בגללי כי אין לי גבולות, כי אני מפנקת מדי, מדברת מדי,
ומקשיבה לו מדי. האמת.. מה שאני יודעת זה שהוא פשוט רצה שאבוא מוקדם היום כי הנינג'ה שקניתי לו היתה ברכב והשילוב של הנינג'ה ואמא רחוק פשוט לא התאים לו.
לפני 17 שנים. 20 בספטמבר 2007 בשעה 19:39