לומדת, מתבוננת וגדלה עם עולם הבדסמ .
כמו בכל דבר שנוגעים בו יש בתוך העולם הזה אין סוף דרכים והבנות.
הרוב פשוט נמצאים, חווים בדסמ כצורך פנימי, גדלים עם הפנטזיות ו.. זהוא!
יש את אלו המעטים שחושבים, אלו שנבנים מתוך הכוחות של הבדסמ,שלומדים
את הבדסמ ומתפתחים שם. מטרות,למידה ,וישום בחיים.
עבורי זה בית ספר על ניהול השליטה , תחילתו היה מפגש כנשלטת, לא,, לא מיציתי, רק התחלתי להבין איך מעבירים שליטה , איך לוותר על לשלוט, איך להתנקות מהאגו,
להוריד מסכות ולהגיע לנטו שלי מול עצמי, לא סיימתי תהליך, עוד לומדת.
יש את המקום הזה האינטואיטיבי שלי, השולטת, חיה את עולמי בשליטה על הסביבה ,
לנהל , להפעיל לקחת אחריות על אחרים. קל לי לשלוט, זה המקום הטבעי שלי,
אלה שאין לי הנאה רק מהשליטה כשליטה , יש לה מטרות.
רואה דרך וסיבה לעשות ומשם דוהרת קדימה, השליטה לא באה מהצורך לעוצמה ,
לא מתוך מקום של חשש להשלט כי אם ממקום של עשיה, מהצורך לבנות את עולמי
בצורה שאני רוצה אותו, מאותו מקום של הישגיות וגירוי שיש בהתחדשות תמידית
של החיים,יודעת לקחת אחריות על חיי ועל סביבתי.
אז אני שולטת או נשלטת? שאלה שאני נשאלת רבות , כניראה שזה תלוי,
ראשית במקום שלי עם עצמי באותו הזמן, [סוג הלמידה שאני זקוקה לו], ושנית בטיב המפגש.לכל אדם שמעניין לי יש לי
מה ללמוד ממנו, יש את החלק הדומיננטי יותר אצלי שמופעל בתוך אותה אינטראקציה ספציפית .
בדרך כלל, שולטת , שמחה מאוד אם מוצאת מפגש שבו יכולה להתמסר פנימה
ולקחת את הצד של הנשלטת, לצערי , נדיר ביותר.
לפני 17 שנים. 26 בספטמבר 2007 בשעה 5:06