הגוף מלמד את הנפש

החיים מתנהלים לי בקצב מטורף, עושה עבודה , מייצרת, מנהלת עוד פרויקט נחמד,
בתים קמים ומקבלים צורה איך שהוא יצא שבונה בעיקר עסקים עכשיו.
בפנים מתנהלת עם צל מוזר של חיבור שנגמר, פשוט בגלל..
תחושת החמצה וחוסר מיצוי, פחדנות שלי ללכת עוד צעד, אולי?
פחדים שלו ממי שאני.. כן, זה ודאי. [בדסמית.. קבלנית.. עצמאית מדי..]
שליטה מוחית על תחושות , מורידה את הפיוז של הרגש, מנתקת ריספטורים של תשוקה .
מקשיבה לקולך בסלולרי, שיחה עיניינית וטכנית, אנשי מקצוע מדברים.
קול האישה שבי רוצה לאמר לך: אולי מספיק עם המשחקים?
רוצה לחבק, לאהוב אותך עוד, מתגעגעת למגע היד שלך, לריח שלך אחרי יום עבודה .
הקול שלי אומר ממרחק: "מצוין, אז סגרנו.. "
טכני, קר, מרוחק, ממש לא מה שרציתי שיהיה לי איתך .