פעם פעם , לפני קרוב ל-20 שנה היה לי מאהב מבוגר. הוא היה אז קרוב ל-60, איש נאה,
חכם ומיוחד. נפגשנו באופן מוזר והיה בחיבור הזה קסם מיידי. אני הייתי ילדה, בת 25 אולי שבקושי התחילה להבין שהיא אישה,פראית עם ביטחון עצמי של העולם בכף ידי, הגוף שלי
עבד אז על אנרגיות מוטרפות, רציתי הכל מהר ועכשיו.
איש בן קרוב ל-60,לימד אותי את הלאט שבמעשה האהבה, היה חוזר מנסיעות מחו"ל , מושיב אותי אל השולחן, עוצם את עיני ומאכיל אותי ככה לאט ממוצרי מזון איזוטריים ומשובחים שאסף עבורי בדרכים. נתן לי תחילה להריח, אחרי העביר את המזון או היין על שפתי ממש לאט ,נותן לי תחילת טעימה לקראת.. ואחרי לאט לאט היה מאכיל ומשקה אותי.
אחרי היה מפשיט אותי, בודק כל חלק גוף שקילף מבגדיו, מכות חדשות, חתכים היה מנשק ,
מלקק את העור, מתבונן..
מטפל לי בגוף כאילו היה קדוש, כאילו נגלה איזה קסם לנגד עיניו. הייתי מביטה משתעה אל מול הלאט הזה שלו, היה בזה קסם מסוג חדש שלא ידעתי עד אז.
לימד אותי את מעשה האהבה,את הגוף שלי, ביקש שאלמד לאהוב כל חלק שבי.
חודשים אחדים נמשך המפגש, היו לי אז גברים נוספים חוץ ממנו, צעירים בהרבה .
אבל ממנו למדתי, איתו היה לדברים קסם מיוחד, הוא לימד אותי את האישה שבי
אמר שיום יבוא ואדע להנות מהנשיות שבגוף הפראי ובנפש המבולבלת שלי .
ואז יום אחד אחרי ארוחה אמר לי שהוא הגיע לגבול הכאב שלו, שהוא מצא בי את מה שתמיד חלם שיפגוש באישה אבל שאני לא בשלה, שאני בסך הכל בתחילת דרכי וצריכה לעשות את חיי ושאין לו מקום בתוכם. הוא אמר לי אז שיום יבוא ואהיה אומנית,
שיום יבוא ואהיה מספיק חזקה כדי לאהוב. צחקתי, אמרתי שבחיים לא אבזבז זמן על
"סתם אומנות" ושלהתאהב זה לא בתוכניות שלי. הוא ליטף אותי על הראש, העביר את היד על הפנים והשפתיים, נישק אותי על העיניים מאוד לאט ונישק את השפתיים.
הלואי והייתי יכול להיות זה שתאהבי, הוא אמר עם חיוך מלא כאב .
יום יבוא אישה יפה שלי הוא אמר, בדיוק כשתעשי איזה פסל או כשהלב ידמם לך מעוצמת אהבה את תיזכרי את דברי אולי, תיזכרי אותי. אני הולך כי אני אוהב כמו שלא אהבתי מעולם.
אני חייב לך תודות רבות על זה , גם את זה אולי יבוא יום ותביני.תודה לך אהובה .
והבוקר תוך כדי עבודה על פסל נזכרתי.. והיו לי דמעות בעיניים ורציתי לאמר לו תודה .
לפני 16 שנים. 1 בדצמבר 2007 בשעה 7:02