שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגוף מלמד את הנפש

רק להיות קשוב וללמוד..
לפני 16 שנים. 3 בדצמבר 2007 בשעה 5:11

לילה עבר ועוד אחד, בוקר ועוד בוקר, אולי עוד אחד.
הגוף שלי חסר אותך, מחשבות שנודדות לדמותך ומנסות לפוגג
געגוע לחיבוק, למגע של יד גדולה , לקול , לריח שלך.
להמתנה לפגישה הבאה שאולי תהייה ואולי לא,
הרי לא ידעתי אף פעם אם תרצה בי שוב לעוד מפגש.
לרצון להתמסר לתחושות שהציפו אותי איתך ,לאהוב ,להיות נאהבת איתך.
ממיסה בכאב את האהבה ,פנטזיה של ביחד ותשוקה. הראש מכתיב פעילות .
עוד בוקר , עוד לילה והמוח ינתק לי אותך מתוכי.
מתרפקת על תחושות הריגוש, מביטה בדמותך כבר מרחוק, משחזרת חיבוק,
מפגש ,תחושת קירבה וביחד שחשבתי שהיה.
יודעת היום שבתוך העולם הפראי שלי של תשוקות, בתוך חיי המבולבלים והמורכבים
מה שאני באמת רוצה בו בפנים זה לחוות מציאות של אהבה הדדית.











טנגו אחר​(שולט) - מציאות של אהבה הדדית
כל כך פשוט
כל כך נכון
אבל האם באמת זה מה שאת רוצה? בתת מודע?
או שאת מעדיפה להמשיך להסתובב במעגלים של רגושים , תשוקה, בריחות, הצטנפות בתוך הקונכיה של עצמך, התמקדות במה שהוא את, והדרך היחודית שלך
שאותה אפשר להמשיך לחיות רק בתוך הלבד שלך
לפני 16 שנים
fullspeed - הלואי והיו לי תשובות, אבל כיום העולם שלי
פתוח בשביל לנסות לפחות .

לפני 16 שנים
מצייר ריח שיגעון​(שולט) - והאוווווווו

בוקר ליום מרגש
}{
לפני 16 שנים
fullspeed - חיבוק גדול יקירי
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י