-את יודעת אמא שאני אחרת מכולם?
-את מיוחדת ילדתי, מאוד מאוד
-אבל אמא, אני שונה באמת , אני יודעת את זה , ככה זה מרגיש לי בפנים.
אני משוחחת איתה כשאני בכריעה על ידה, בגובה העיניים של ביתי בת ה-6 וחצי, מחבקת אותה אלי , הגוף שלנו צמוד ממש, הראש שלה מונח לי על הכתף,
אני שואלת אותה
במה ילדה שלי את מרגישה שונה?
-בנשיות שלי אמא, אני לא כמו כולן, זה לא מעניין לי מה שהילדות עושות, יש לי עולם שלי.
אני מנשקת אותה על המצח, מנשקת על כל הפנים.
-אני אוהבת אותך ילדה שלי, את אישה מהדור החדש, את אמיתית ועוצמתית,
את בטוחה בעצמך, בכלל בלי משחקים, נשיות ילדה שלי זה בפנים,
אני כל כך אוהבת אותך כמו שאת, מיוחדת שלי.
היא מלטפת לי את השער, מביטה לי בעיניים,מחייכת חיוך שובב ובעיניים נוצצים לה כוכבים.
-אמא , גם אני אוהבת אותי כך וגם, אני נורא אוהבת אותך .
לפני 16 שנים. 13 בדצמבר 2007 בשעה 18:27