לא אוהבת לישון שלא בבית שלי, ככה זה אצלי, עם ההוא שאהבתי ישנתי בלילות
לפעמים, נשארתי אצלו, אבל זה לא היה הבית שלי, לא הייתי שייכת לשם.
בסוואנה מתעוררת לתוך חיבוק של מקום שהוא שלי, איזה לב רחב ומקבל צריך להיות
לאלו שיהיה לי כל כך קל ונוח פשוט להיות איתם שם בתחושה הכי פשוטה שבעולם
שזה שלי, שאני בבית . שאלתי אם אפשר להביא עוד מישהוא איתי,
-"איזו שאלה נשמה? מה שיעשה לך טוב תעשי"
ידעתי שזו תהיה התשובה, וואללה חברי החתול הטורף, צ'יטה יקר, בדיוק על התשובות האלו כל כך אוהבת אותך. ומתה עליך כשאתה מסביר על מעגלי חשמל וסינוסים יורדים.
עם הגננת יש לי את העולם הנשי הנקיא, מבינה במבט, גם היא, גם אני.
יש חיבוק ענק של אהבה ומגע פתוח של נתינה.
אדון וחבר הצתרף לקבוצה, שמחה להוסיף אנשים טובים ונקיי נפש לעולם החברים.
קהילה קטנה , יש את אלו שהם הדובדבן שבקצפת האנושית, a_don_olan...
הוא בהחלט כזה מן דובדבןן אנושי . שבת של בית, חברים שעושים לי טוב בנשמה .
לפני 16 שנים. 16 בדצמבר 2007 בשעה 4:57