הגוף מלמד את הנפש

על הבוקר קרמבו, מוזר טיפה כמשהוא ראשון לפתוח בו את היום,
חלום רע מהלילה , סיוט של חיפוש אחרי ילדי הקטן שאבד לי,
מזל שאפשר להתעורר מכאלה מן חלומות ולדעת שזה לא היה באמת.
משהוא בחלומות שכאלו יש בהן את גרעין האמת והפחדים.
אתמול כשנפרדנו בגן שאל אותי למה כל פעם אני נוסעת מהגן מכיוון אחר?
חייכתי ואמרתי לו שאני אוהבת לגוון, הוא אמר לי שאי אפשר ככה,
אמרתי לו שאני יכולה מה שאני רוצה, קדימה אחורה באלכסון ואפילו לעוף
אם נורא בא לי. הוא צחק ושלח לי נשיקה מעבר לגדר ואמר לי שיהיה לי יום נהדר.
החיים מתפתחים אצלי למקומות מופלאים, לא משאירה אבנים בצידי הדרך מבלי להפוך.
הבדסמ מעניק לי עולם תובנות מלא כוח ועוצמה, חיה שם את עולמי המנטאלי
אפילו שבלי פעילות פורמלית בדסמית המקובלת, כניראה שגם פה בקהילה אני זקוקה
לנישה שלי הפרטית בתוך הבלגן. כל הזמן לומדת,עוד פתיחות , עוד עוצמה ,
עדיין לא יודעת מה יהיו תוצאות המחקר? מענייןן.
בסוף עוד יתברר לי שאני ונילית בכלל.. אפילו שלא חושבת שיש כזה מן מוצר