תיראי אמא איזו קהילה מופלאה זו, אנשים איכפט להם ממש, עושים באמת מהלב
לאחרים דברים, תיראי איך שבגרתי, היית מאמינה שאהיה פעם שייכת לאיזו קהילה ?
-טוב, אבל זה לא ממש נורמלי נכון?
-מה מהדברים? שאפתח תחושת שייכות , או הקהילה?
-נו.. את יודעת, מה שאתם עושים שם..
- מי ששם, חי בחוץ את מה שיש לו בפנים, יש יותר נורמלי מזה ?
-כואבת לי הרגל נורא, וגם הגב, אוחח מתנצלת שאני אומרת , פשוט כואב נורא לאחרונה.
. אולי תאכלי משהוא, את לא דואגת לעצמך, ניראה לי שאת צריכה להסתפר.
[ אישה שנתנה לי הכל. כמה פתיחות ואהבה ,כל כך הרבה של איכפטיות.]
-מחר אחרי הקונצרט תבואי עם הילדים, אני אכין ארוחת ערב, מתגעגעת נורא וגם..
תורידי לעצמך לבשל למחר, גם ככה יש לך מספיק על הראש.
היא יושבת על הכיסא , אני על הריצפה לידה מעסה את הרגל שכואבת .
81 שנות חיים פעילים ומופלאים היא עשתה, למדה ,לימדה , קריירה, נסיעות, משפחה והמון תרומה למאות אנשים במהלך החיים. הגב כואב לה , גם הרגל, באמת כואב ממש
אחרת לא היתה אומרת, אני מחבקת אותה , אומרת לה שאוהבת , שמחר אבוא,
ושאני בסדר,כי אני רואה את הדאגה על הפנים שלה .
כל כך הייתי רוצה להפריד את הכאב הזה ממנה , שיחסך לה.. כל כך שונאת את הדברים האלו שלא יכולה לשנות, שלא יכולה לעזור לאלו שאני אוהבת.
-
לפני 16 שנים. 23 בינואר 2008 בשעה 18:37
