הכי מעניין לי במסיבות זה ה-מה שקורה מתחת לפני השטח ,אני שם במסיבה בשלושה חלקים.
האחד אצלי חי עם המוסיקה , הגוף שלי לא מצליח לנוח כשיש מוסיקה סביבי.
השני הוא לבחון ממרחק איך כולנו ניראים שם, קבוצת אנשים בחדר,, מה קורה שם בתמונה הכללית, הצבעים, האור, תילבושות ותפאורה - מעניין,, נפלא,,מגוון ומרגש .
תמונת נוף אנושי מיוחדת של אנשים שנוגעים בקצוות של החיים.
השלישי זה סיפורי החיים שכל אחד מביא איתו , הקשרים שנירקמים שם, מבטים , התלהטות יצרים, חלומות שנירקמים פתאום וכאלה שנסגר להם הקשר ועוד רואים שם אצלהם את הכאב של הפרידה ,את התשוקה שעדיין שם, ושלא תגיע לפורקן.
שאלות כאלה בדרך לשרותים,כמו.. " סליחה ..האם אוכל להיות העבד שלך?"
[שאלה סוריאליסטית משהוא אם בוחנים אותה ממקום נורמטיבי של החיים.]
בכי וכאב שיוצא פתאום, שיחות מדליקות בשרותים של הבנות
ומבט עצוב נורא ופגוע של סאבית אחת שהדום שלה הלך לעשות סשן למישהיא אחרת ,לאיזו סאבית חדשה . דוקא המבט הזה ליווה אותי בדרך הביתה , לא אמרתי לה כלום במסיבה ,אבל רציתי , הייתי אמורה אולי לתת לה חיבוק .
לפני 18 שנים. 14 באוקטובר 2006 בשעה 5:32
