הגוף מלמד את הנפש

קמה בבוקר עם תחושת בהילות נוראית,יש עוד יום חיים לטרוף.
ישנתי , הלך לי זמן . מיליון דברים שרוצה עוד שהיום הזו יכיל.
משהוא בחיים עצמם לא עובד לי בקצב שאני זקוקה לו בפנים.
לאט מדי.. הכל עובד מדי לאט,איך שהוא לא מספיק עוצמתי.
מתעוררת בבעירה של עשיה , כשהשעות נוקפות, בפקק, קצב העבודה,
חייבת להקשיב ל.. מכניס אותי
שלא לפי הצורך הפנימי שלי לקצב החיים של הסביבה .
ניו יורק בשעת הלחץ, פרויקט לחוץ בזמן, הזדמנויות שאם לא כרגע ממש ימומשו, לא יחזרו לעולם.דברים שאני לא מכירה , ידע חדש,
מקומות חדשים, התחלות ללא סיכוי, כדור שטס מחוץ למגרש ואני מחליטה שאצליח להשיג אותו בכל זאת לפני שיצא מהקו, עכשיו, כרגע !
טרוף חושים
זיון פראי ללא שם
יצירה בהתהוות
מוסיקת טרנס
צניחה
קפיצה מגובה רב
200 קמ"ש על האופנוע, השכבה של 12 מעלות בסיבוב.
ללכת לבד במדבר.
השתוללות ללא גבול עם הילדים
דברים שאני צריכה מבפנים..