הגוף מלמד את הנפש

77,80,85,89 אמא שלי ושלוש אחיותיה יושבות ומדברות על הילדות,
330 שנות חיים, מילחמות , הישרדות ,בית חסידי , המון שנות חיים
ועדיין מה שהיה שם בילדות כל כך כואב, חי להן כל אחת בדרכה בנשמה .
את אמא שלי העיפו מבית ספר בגיל 12, כי אמרה למורה על איזו אמירה דתית
שלדעתה זה מנוגד לחיים ושהיא רוצה לחיות .
שם בדיוק היא קנתה את עולמה , המעבר לבית ספר פתוח יותר העניק לה את היכולת לחיות, ללמוד, ולהפוך לאדם המדהים שהיא כיום.
הגב כואב לה , חברים מתים כל יום, המון כאלה שהיא עזרה ותמכה בהם שנים מתים פתאום. אני רואה איך היא מתנהלת לה לקראת פרידה מהעולם, לא ברע לא בכעס
במן החלטה כזו פנימית שלה .
אני יודעת שהיא תמות כשהיא תחליט שהספיק לה ,תמיד ניהלה את החיים לפי דרכה ,
שומרת על החיים בשבלינו בשביל הנכדים, כשהיא תאבד את העצמאות שלה היא תעצור, אני יודעת את זה ,כל כך ברור לי .
לפני שאנחנו הולכים אני אומרת לה שאני אוהבת אותה , ממש אוהבת אותה נורא בגלל מה שהיא, בגלל כל מה שקיבלתי ממנה ,לא יודעת מתי אוכל לאמר לה את זה שוב .
נוסעת עם הילדים, מה ישאר להם מהילדות לחבורה הזו שלי?
הלואי ואוכל להעניק שם את הכוחות ואת השמחה של לחיות שקיבלתי ממנה .
קיבלתי אהבה אין סופית ,פירגון מכל הלב ואת התחושה שתמיד תמיד היא תהיה שם בשבילי,
כל כך רוצה להעניק להם, לילדים שלי, בדיוק את זה .