לפני 15 שנים. 5 בדצמבר 2008 בשעה 19:37
אני מגיע!
אפילו בחושך
לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 5:47
היום בממלכה שלי הולך להיות "פיצוץ",
אני מתכוון להיות רגוע,
לא להתעצבן בכלל
ולהפיל לאט לאט את ה"מלך",
לבור שהוא חופר לי.
אני לא מתנהג כך לרוב, בוחר להתעלם-
היום לא! מישהו עבר את הגבול.
אם לא היתי דואג לנתינים הקטנים-
ממזמן הייתי מפנה את המסלול
לטובת שביל יפה יותר.
לפני 15 שנים. 28 בנובמבר 2008 בשעה 6:12
מהירות האור גדולה בהרבה ממהירות הקול.
לכן, אנשים מסוימים נראים לנו מבריקים
עד ששומעים את השטויות שהם אומרים.
לפני 16 שנים. 22 בנובמבר 2008 בשעה 13:09
אל תחשוב שסליחה נאמרת בקלות,
אל תחשוב שקל לשנות את הגישה,
עשיתי הרבה שינויים-
לקחתי הרבה סיכונים.
אבל אני לא יודע אם אני יכול לתת יותר.
אל תגיד לי שכך זה מתנהל,
חלק ממני יודע- מה אצלי מתרחש.
אל תגיד מילים שעליהם תתחרט,
אל תיתן ללהבה שבך בערה-
לשרוף את הגיונך.
שמעתי האשמות אלו בעבר,
ואני לא מוכן לקחת על עצמי עוד,
אולי שיקרתי לעצמי-
כדי להאמין שיש בי כוח.
אל תשאיר אשליות מאחור,
אל תבכה-
זה לא ישנה לך שום דבר בראש.
תמצא את הדבר האחר-
ותשמור על הנאמנות שלך-
לעצמך.
לפני 16 שנים. 19 בנובמבר 2008 בשעה 20:37
הייתי חייב להגיע לזירה,
למקום שבו השארתי כל כך הרבה ממני,
למקום שבו לקחתי ממך.
נכנסתי, ואת כנראה לא הבנת-
או לא הסברתי את הכוונה.
השקעת באווירה-
האווירה שהייתה מדליקה אותי,
האווירה המשכרת-
שהיום אולי קצת משקרת.
צעדתי בשביל שיצרת,
בידיעה שזה יהיה גם שביל הבריחה.
חיפשתי את המתג, כדי להדגיש- זה לא!.
נעמדתי ממול,
הרמתי אותך ממקומך הטבעי-
טבעי לך, כבר לא לי.
באתי לסגור את המעגל.
כל כך הרבה מעגלים.......
לפני 16 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 18:10
אני כותב פחות, ומשום מה נקרא הרבה- זה מרגיש טוב .
כבר תקופה ארוכה מתנהל עם אנרגיות שעושות לי טוב בנשמה.
מתגעגע נורא למקום שבו שרצתי תקופה ארוכה, אבל אפילו כשאני מתכנן גיחה-
יש איזושהי הפתעה, או הצעה לעניין מפתה אחר- סימן? כן, אני הרי מתנהל לפי תחושות בטן.
בתקופה האחרונה, הרבה אנשים נכנסו לי לחיים, ואולי תמיד הם היו בסביבה?
ואני לא הייתי קשוב לעצמי או להם?
לומד הרבה על עצמי, בעיקר מעיני אחרים,
ואכן מרגיש שיש לי הזדמנות לתת לאחרים להכיר צדדים חבויים...
מאז שנכנסו לי כמה דמויות לחיים, או יותר נכון לציין שחזרו?
אני רואה את הדברים באור אחר, ובשמחה מניח את התיק עם העור בארון,
לשימוש בטוח יותר עבורי בעתיד.
יש דברים שתמיד נגרור מהעבר, אני רוצה מעכשיו, לגרור בעיקר את החוויות הטובות !
לסלק כל מכשול שבדרך למטרה- להנות מהחיים ! ( כל עוד אני לא פוגע באנשים).
כנראה שבאמת כל 7 שנים חל שינוי בחיים: בגיל 30 התחלתי במסלול חדש, ובגילי עכשיו אני משדרג.....
לפני 16 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 17:44
זה לא שהתאהבתי במבטך,
זה לא שהתאהבתי באישיותך,
זה לא שהתאהבתי במראך,
זה לא שהתאהבתי בך.
זה כן שהתאהבתי בחיוך-
בחיוך שעלה בי.
זה כן שהתאהבתי בשינויי-
בשינוי שחל בחיי.
זה כן שהתאהבתי במי שהסתרתי-
בי.
תודה!
לפני 16 שנים. 11 בנובמבר 2008 בשעה 16:47
שונא מפגשים משפחתיים, שלבסוף שוב אותי "מבקרים":
נו מומי מה יהיה איתך-
"אני בגילך הייתי כבר אבא לשלושה ילדים".
אני כבר הפסקתי לספור כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה בוורסיות שונות-
אבל אתמול אבא שלי הפתיע אותי-ברמות!
יושבים, דוד שלי פונה בזו השאלה-
אני שותק, כבר לא מגיב לשאלות,
ואז אבא שלי מבליח תשובה לאוויר:
"הבן שלי עדיין לא אבא ביולוגי,
אבל הוא אבא שווה יותר מכל הגברים פה-
אנחנו מתקשים לחנך את הילדים שלנו-
ורק אני יודע, כמה הוא משפיע על ילדים בעבודה-
מחנך, מדריך.....
אנחנו אולי אבות, אבל לא כל כך מוצלחים בחינוך…..,
ביננו-בשנים האחרונות אני לומד ממנו
, מה שלא ידעתי לעשות עם הילדים הפרטיים שלי..."
כולם היו בהלם, והכי- אני.
אנחנו עוברים בבית כנראה כמה מהפכים.
לפני 16 שנים. 11 בנובמבר 2008 בשעה 5:38
כן, אני יודע שזה מחר, אבל לא יכול להתאפק!
מזל טוב לT יקירT
הרבה אור ושמחת נעורים,
ושיחד נרקוד הרבה!
מחר יומולדת, מחר יומולדת, מחר יומולדת ל (ל.. ארוך) T
מחר יומולדת, מחר יומולדת, מחר יומולדת ל ( ל... ארוך( T.
לפני 16 שנים. 10 בנובמבר 2008 בשעה 5:17
כל כך הרבה דברים מתרחשים במקביל,
ואני צריך להיות חזק, בשביל כל כך הרבה אנשים מסביב.
יותר מידי תחושות מופנות אליי,
עם הוראות ביצוע- "לא לשתף את האנשים הקרובים".
אבל מתחיל להימאס לי,
לא רוצה לשדר "אני חזק",
לא רוצה להיות זה ש "שפוי" בכל המצב,
לא רוצה להרגיש כמו הכותל,
לא רוצה לעצור את הדמעות, כי יותר מידי דמעות נוזלות מסביב.
רוצה לישון מחובק, עטוף.
רוצה להניח קצת לתחושות הקשות מסביב.
שבוע טוב.