כרוניקת עונג לא ידוע מראש

יום שישי בבוקר. הבית כמעט מסודר. לבשתי חצאית כמו שאני אוהבת כשאני איתך ונוסעת אלייך. הדרך עוברת מהר. את עוד לא יודעת את זה אבל אנחנו גרות מרחק חמש דקות נסיעה. את ממתינה לי למטה כמו שביקשתי. מכנסי דגמ"ח בהירים וחולצה שחורה. רואים מרחוק שאת נרגשת.מבטך נעוץ בעפר. אני מתאפקת לא למעוך אותך כשאת נכנסת ומתיישבת לצידי מלפנים. ריח הבושם שלי מכה בנחירייך ואת מתחייכת בחיוך סודי.

עינייך מגלות לי יותר ממה שאת. שותקת לגמרי . נבוכה. מבינה מה עינייך העירומות חושפות בפני ושניה אחרי מבטך שוב מושפל. ברקע משחק של דמעות של נקמת הטרקטור . אני נוסעת חצי המרחק ונעצרת בצד הכביש. צאי מהרכב אני אומרת לך ואת מופתעת. צאי נקב. צאי. את פותחת את הדלת בהיסוס ואני כבר מחוץ לו מאגפת אותך ונוטלת את ידך מובילה אותך למושב האחורי. את לא יושבת לידי כשאנחנו נוסעות יחד נקב.

אני פותחת את הדלת האחורית ודוחפת אותך כמעט מטילה אותך למושב . את שכובה עליו על צידך מכווצת. אילמת. מביטה בי במבט אבוד כל כך. מאלו שגורמים לי כמעט להתחרט. שימי את זה- אני מושיטה לך כיסוי עיניים של טיסות ואת מנסה לשים אותו אבל הידיים שלך כל כך רועדות שאת לא כל כך מצליחה. "אני לא מצליחה האחת" את מגמגמת . אני בקושי מצליחה לשמוע אותך. אני מעבירה את הגומי במשיכה אחת אל מאחורי ראשך ומלטפת אותו כדי להרגיע אותך. את נאנקת קצת. תשכבי לך נקב, עכשיו הקול שלי רך. את נפרשת כעובר על המושב האחורי. שוכבת שקטה בציפיה עיוורת, כמה טלטלות של הרכב. אני לא מדברת אלייך.

עוד סיבוב ומשחק של דמעות החל עם רעש הרכבת. אני נכנסת לחניון ואת שומעת את הדלת נפערת ומשב רוח על הפנים. אני מושכת בידך ומקימה אותך. גוררת אותך אל המעלית. ידך נשלחת לפנים לגשש את הדרך ואני מורידה אותה באחת. את יודעת שעכשיו אני גם העיניים שלך ואת לא מוחה.

שומעת את רחש המעלית ואת בתוכה. תוהה אם מישהו אחר נוסע איתנו. אדומה ממבוכה. קול סיבוב המפתח ואנו בפנים. את לכודה. אני מובילה אותך ישר לאמבטיה כמו שמובילים כלבים סוררים שלא ישירו שיער בבית. אני מסירה את מעטה העיוורון שלך ואת רוויה בהכרת תודה ומשפשפת עיניים מוכות סנוורים מעולמך החשוך. התגלחת כלבה? כן האחת. מבטך ברצפה. תראי לי . את מתפשטת בתחושת מחנק. אני מעבירה ידי על הביצים, על הזין שלך החצי זקור. את מתכווצת כשאני נוגעת בך כאילו מכוויה באש. זה מרגש אותך זונה? . תראי לי את הכוס. את מסתובבת ומפשקת את לחיי הישבן שלך.

זה לא מספיק זונה- תיכנסי לאמבטיה. את מעבירה את כפותייך בזהירות מעבר למפתן האמבטיה. אני עומדת לגלח אותך כמו שאני אוהבת. את עומדת רטובה ורועדת . אני יושבת על דופן האמבט. קצת מים וסבון והסכין צמודה לעורך. אל תזוזי אני אומרת אבל מאוחר מידי. זרזיף דם דקיק מכתים את עורך הצחור. לפני שאת מספיקה לקטר אני אוחזת את ישבנך בעוצמה שכמעט מפילה אותך ומחשקת שפתיים סביב החתך שנוצר. מרגישה את דמך פועם לתוכי. מלקקת אותך ועולה לנשקך. טעם הדם מלהיט אותך כל כך שאת רועדת מבפנים.

אני מנגבת אותך ומוליכה לחדר השינה . מצווה עלייך לשכב ולפשק. את מבצעת בצייתנות בלי לחשוב. אני מתיישבת בין רגלייך ואת מרגישה משהו נכרך ומתהדק סביבך . את מרימה ראש להביט איך אני מהדקת גומיה סביב אחת הביצים שלך ואז סביב השניה. "שבי בשקט כלבה. לא לזוז" את מקבלת הבעה טפשית של הפתעה. אני שולפת עוד גומיה צבעונית מהקופסה שיושבת על שידת הלילה. אנחנו נקשט אותך יפה לכבוד האורחות נקב. רוצה להיות יפה? אני לא מחכה לתשובה ומהדקת גומיה כחולה נוספת סביב הביצה הראשונה. עכשיו אני מלקקת אותה. יונקת אותה. כל כך הרבה יותר מסודר ככה זונה. כל ביצה בנפרד. את נאנחת בקול רם.



אני אומרת "שקט נקב" ומייד מכניסה את כל הזין החצי עומד שלך לפה . את כולו. הלשון מתעגלת על הקימורים שלך בתוך הפה שלי ובבת אחת את מתפתלת מעונג. היד שלך נשלחת בלי להרגיש אל הכוס הקטן שלך שמאחור. העיניים שלך מתחננות להיחדר. אני מביאה KY , מרימה את רגלייך ומעסה את הכוס הסגור שלך מבחוץ בלי לחדור אליו. סביב סביב בתנועות מעגליות שמטריפות את דעתך. האגן שלך מתנועע אלי בלתי רצונית ואני לוקחת את היד שלך ומאלצת שתיים מאצבעותייך לתוכך. תזייני את עצמך. כן . ככה.

אני ממשיכה עם הגומיות עד שהביצים שלך מאדימות. אז אני מביאה סיכות ותולה אותן על הגומיות סביב סביב, מקשטת אותך להתפאר .כואב לך? גוני גוונים אדומים סגולים. שתי סיכות אני שומרת לשיערך .

עכשיו אני קושרת את הרגליים שלך זו לזו בחבל לבן כך שאת בקושי יכולה להרחיק אותן זו מזו. לא לפני שהסטתי את הזין הקשור היפה והמקושט שלך עם הביצים הנפוחות כלפי מטה אל מאחורי הרגליים
עכשיו אני קושרת את צווארך היפה לראש המיטה בחבל אחר מאלצת אותך לתנוחת כלבה על ארבעותייך. את מתנשמת. זה כדי שלא תזוזי ולא תוכלי להשתפן ולברוח כלבה פחדנית. אני עונדת לצווארך כמחרוזת את אחת החזיות שלי , "שתהיה לך השראה". כיסוי העיניים משיב לך את העיוורון. את נראית שיכורה. אין לך כוח אפילו לומר עוד מילה . יש לך כוח רק להתמסר. להתמסר ולהוכיח לי שלא תעצרי בדבר.

צלצול בדלת בדיוק ברגע הנכון אבל לפני שהספקתי לדחוף משהו לתוכך . תמשיכי לזיין את עצמך אני מתרה בך ושולחת את היד שלך לישבן. לא פחות משתי אצבעות ברור לך נקב? תעשי את האחת שלך מרוצה ותראי לי כמה את מצליחה לדחוק לתוכך. את מהנהנת כמה שאת יכולה עם החבל לצווארך וברור שניטלה ממך יכולת הדיבור. אני סוגרת את הדלת ואת שומעת בחרדה את דלת הכניסה נפתחת. אני באמת כאן. הזין מושפל ונעוץ סיכות וגומיות צבעוניות ושלוש אצבעות בתחת. אנחנו לא לבד. פאק. אי אפשר להתחרט עכשיו. מכניסה ומוציאה. מכניסה ומוציאה. לא מאמינה על עצמך. כזאת שפוטה. רבקה ואפרת כבר כאן. שתי נערות דתיות והבחירה הטבעית שלי לבילוי אחר הצהריים של ירידה מהפסים. את אפרת הכרתי לפני פחות משנה כשעברה לגור בשותפות עם רבקה אחרי שרבקה התגרשה. הפנים שלהן מאירים. אני נבוכה.

אפרת. בלונדינית לבנה עם תלתלים סבוכים כל כך שתמיד אסופים לקוקו קטן. גבות וריסים לבנים שקופים שמקנים לה מראה תמידי של עייפות ושבריריות. עור צחור כחרסינה היא נראית כמו מישהו מעולם אחר. מראה טהור , בתולי לה לאפרת. עיניים כחולות . נמוכה , גוף גמיש וחזה מלא ובולט שלא מתאמצת להסתיר. חסרת כל מודעות למיניות המתפרצת שלה אני נזכרת בפעם שישבה מולי שעות ארוכות בשמלה קצרה מפשקת רגליים עם תחתוני הילדה הפשוטים שלה מכותנה שנגמרים ברגליים רכות עגולות בצבע הקיר. תמיד מחייכת עם כל הפנים . תמיד בלבוש טריקו משומש. לא מספיק אוהבת לאכול. אני אף פעם לא מצליחה להפסיק להסתכל עליה .

רבקה לובשת עכשיו מכנסיים אפורים וחולצה ירוקה . יש לה תמיד מראה נקי למרות שהיא מהעיתונות . הן מתיישבות בסלון ואנחנו מתחילות לפטפט. יותר נכון הן מפטפטות ואני חושבת עלייך הכלואה כפותה ומושפלת בחדר השינה. אני מתביישת בשבילך ואני סמוקה. מציעה להן משהו לשתות ולאכול והולכת להביא מהמטבח. איפה השירותים? אפרת שואלת ואני נלחצת. השירותים סמוכים לחדר השינה. כשהיא נכנסת אני חומקת לחדר השינה. את קופאת על מקומך. יודעת שמישהו נכנס ופוחדת לשאול או להוציא הגה. כולך סמוקה. אני מוציאה מייד את האצבעות שלך ומכניסה שתיים שלי . דוחפת אותן לעומק הנכון ומשפשפת אותך מבפנים. עם היד השנייה אני חולבת אותך ולוחשת ברוך תהיי בשקט כלבה תהיי בשקט. מעונג את כמעט גומרת במקום

ששש, נקב. אני עוזבת אותך ומוודאת שהאגודל שלך תקוע הפעם היטב בתוכך . תינוקת. רטובה מזיעה ומפחד . אפרת מורידה את המים וחוזרת לסלון. מה את שומעת מהשיחה האווילית שמתנהלת כאן? שמה מוסיקה הכחול הגדול.
אחרי דקות ארוכות שנדמות כנצח שוב נפתחת הדלת לחדר השינה. את שוב מתכדררת ומתכווצת תחת מבטי. "תדחפי עמוק" זה הקול שלי ואת נושמת לרווחה פורקת מקצת המתח שנפרש לאורך כל גופך. האם אני לבד? את שומעת תקתוק מצלמה. ומזהה מבעד לעיוורון הבהוב של פלאש. ישבנך נסוג לישיבה על כפות הרגליים ואני מצקצקת לך ואוחזת בו להחזירך לכריעה המשפילה על ארבעותייך כשישבנך בכיוון הדלת. לאן הגעתי את שואלת את עצמך. מושפלת ככה ומי יכול לרצות את התמונות האלה ולשם מה. האם את רוצה לבכות קצת עכשיו מבושה? לפני שאני מספיקה להשתעשע בך אני שומעת מאחורי קול שמצמית אותי "איפה את"?. רבקה מאחורי. "מי זה ? ". "מי זאת" אני מתקנת אותה וסוגרת את הדלת. עכשיו את יודעת בוודאות שאנחנו מדברות עלייך בקול נמוך והראש שלך משתולל. את רוצה להישאר, את לא יכולה לחכות, את רוצה לברוח, את רוצה למות אבל כל כך לחיות.

צלצול בדלת הכניסה . חגי נכנס. אני עושה להם היכרות. בחור גבוה , רזה, עיניים ירוקות, קול קצת דק, ידיים עדינות. האם דתיות העיר הגדולה מזהות את העדפותיו המיניות?
אני נותנת להם לשעשע את עצמם בסלון. הם שותקים אבל לא אכפת לי. לרבקה אין הרבה צבע בפנים.
אני ניגשת אל החיה הקשורה שלי שבחדר. נקב, את יודעת שלפי החוזה שלנו אני יכולה לתת אותך לכל אחד נכון? את מהנהנת כמה שאת יכולה. את מפוחדת לגמרי. אל תדאגי נקב, אני אשמור עלייך .את יודעת את זה נכון? את יודעת.

נקישות עקבים מתקרבים. ידעתם שזונות מסוגלות לגמור ממגע בתחת ? אני שואלת את הנשים הצעירות ההמומות שאת מבינה עכשיו שישבנך פרוש מולן. תוציאי את האצבעות נקב אני פוקדת ואת מצייתת. כל אחת לפי תורה אני אומרת ומכוונת אותן. את מרגישה אצבע דקה נדחקת אלייך. תכניסי שלוש אני פוקדת על האשה הזרה ומובילה את היד לאט לאט לתוכך. מי זאת לפי דעתך? יד עדינה ודקה . זאת היתה ודאי אפרת. יותר עמוק אני עוזרת לה פנימה ומפשקת את לחיי הישבן שלך להקל עליה למצוא את המקום הנכון. קצת ימינה. מרגישה בליטה? תשפשפי אותה. את נאנקת פתאום ביבבה מתמשכת. נראה לי שמצאת. תמשיכי . מישהי מסירה את הסיכות והגומיות ממך אחת אחת . אני ניגשת אל הצד של פנייך המתעוותים בתענוג ובושה. אני מנשקת אותך ומלטפת לך את השיער עם הסיכות. נעים לך זונה יפה שלי? את מתפתלת. עכשיו רבקה אני אומרת ואת מרגישה אצבעות חדשות ננעצות בך. לא פחות משלוש אצבעות אני מתרה בהן . צריך להרגיל אותה לקראת אתן יודעות מה. את משתוללת כשהיא מוצאת את המקום ,אני ניגשת לחלוב אותך ואת צועקת באקסטזה. את מזמן לא כאן.

פתאום אנחנו עוזבות אותך . הדלת נפתחת ונסגרת את לא יודעת מי נשארה ומי הלכה אבל פתאום הקול שלי צף לך ליד האוזן. אני חושבת שאת מוכנה נקב אני אומרת לאוזנך ואת לא מסוגלת אפילו לשאול אותי למה. אני עונה מבלי ששאלת . את הולכת לקבל בפעם הראשונה בחייך זין אמיתי נקב אני אומרת לך ושומעת את שערותייך סומרות. תעשי את זה בשבילי? את לא עונה לי בכלל. נדמה לי שאיבדת את כושר המחשבה. אני יוצאת וחוזרת ביחד עם חגי. האצבעות שלו הרבה יותר אגרסיביות והרבה יותר מיומנות. איזה חור תחת מדהים אומר הקול הגברי. בדיוק כמו שסיפרת לי. את שומעת קול של רוכסן נפתח , כולך רועדת אך נטולת כושר דיבור או התנגדות. "חגי, תגמיר את הכלבה הזאת, טוב? ותהיה עדין זאת הפעם הראשונה שלה" אני מבקשת ונערכת לפעור אותך לזין הראשון שלך. את יודעת שאני מביטה בך , את רוצה לרצות אותי...

אחרי עשר דקות בישבן דואב ושורף אסיר את אזיקייך ומחסומייך . כולם ילכו ואני אחבק ואלטף את שיערך הרטוב ואת תלחשי לי רועדת "האחת, אל תתני אותי יותר לאף אחד, טוב?"