היה לילה חשוך ורטוב. הוא נע מהר בעלטה , מחריש נקישות עקבים רכות , נמסך אל הרחוב כצל חולף. אף לרגע לא הרים מבט כאילו ביקש להיטמע בצללים. ידיים רועדות סגרו בחוזקה את מעיל הצמר השחור העבה על הגוף הרזה . רק קיווה שאיש לא יבחין בו במסעו הקצר מהרכב אל מפתן הבית. עירום בתוך המעיל העבה, שכבר נדמה כי לא יוכל להיות גדול מספיק כדי להכיל את בושתו. תומר שקע עמוק בצמר הגס, המתרה בעצבי הבשר החשוף וכל כך ייחל להעלם בו. מוחו שחזר במדויק את דמותה. את מגעה. את חוטי החשמל הדקים . בלתי נשכחים. בלתי מובנים. שחיברו אותם לרגע מהג'ינס לשמלת הרפאים הלבנה, כשל פיית יער חמקנית. חום הציף אותו ושכחה. מראה בית המגורים השגרתי העלה בו עתה צמרמורת מתהדקת, אצבעותיו השוגות בקימורי גופה שכמו נברא להתהדק לגופו , נקפצו לזכר בקשותיה. כמעט כעס על עצמו. רק היא יכלה לגרום לו לאבד כך עשתונות. מה אם מישהו יבחין בו? יושיט לו יד? מגע הצמר המרדן על העור החשוף עורר בו תחושות חדשות. סותרות. כוח. שחרור אך גם תלות ואובדן. מבוכה. פחד וגם בטחון שלא היה בו מעולם כאילו דבר לא יוכל לו. האם אני מאבד את שפיותי ? הוא שאל את עצמו ושוב נתלה בזכרון אחר .מכאיב. עיניה . חודר לקרביים. כמעט לא יכל להביט בה. למענה.
החיש צעדים. ידיים מהודקות איבדו תחושה. הנה פתח הבנין. שלה. חדר המדרגות. שלה. נכנס . שלה? . חושך עצום. מזל. את שתי הקומות הראשונות הוא מדלג נסער כרוח. מגשש דרכו בחשיכה. מתנשם למרות הקור. נעצר לפני גרם המדרגות האחרון . כמו שביקשה. כמי שכפאו שד הוא מסיר את המעיל . קופא. שומע רחש מאחת הדירות הסמוכות. אנשים צופים בטלויזיה. שגרת יומם. מבלי משים מתמהמה רגע. מאזין. חדשות. חם להם ולו קר. לבד. בחושך חדר המדרגות. עירום. איך בכוחה להביא אותו לכאן? במילה. במשפט. כל כך נחוש לרצות אותה. לא לחשוב יותר. להעמיד את רצונותיה לפני שלו. להוכיח לה שדבר לא יעמוד בדרכו . מתכופף. מניח ברך זהירה על המדרגה הראשונה. זרם שלוח של קור מכה ברגל החשופה. הגוף רועד. מפגש הברך עם הרצפה קשה. צועק כאב לאורך הגוף . לא נכנע לו. עוד רגל זהירה. לאט. בקצב הזה לא יגיע אליה בקרוב...
"קדימה" הוא שומע את קולה בראשו. "קדימה כלב נאמן שלי". מחיש את צעדיו בברכיים כושלות. מישהו עוד יצא לחדר המדרגות וידליק את האור. גופו רועד. פחד? קור? בושה?
תשוקה כואבת הציפה אותו. יוקדת מכאב הברכיים. זכרון גופה המושלם בגבו. ציפיה בוערת. כמיהה שאין לכבוש. כאב הגוף העמוק את היעדרו של דבר עצום שלא הכיר. גדול מגופו. גדול מכאבו. כמעט גדול מלהכיל. להיות שייך. חסר גבולות. מרוסן לכדי מעוף . מוצף. עוד צעד. להיות כל כך כלוא כדי להיות כל כך חופשי. פחד. פחד ממה שתמצא שם כשתקלף את כולו. פחד שלא תאהב את שתמצא. חשוף כל כך . חפץ. נטול כל יכולת לבחור. כלי בידיה לשימושה. וכי מה תאהב בו ככלי? בברכיים כושלות שמחר יכהו משטפי דם הגיע לדלת ולא זכר כלל איך הגיע.
שלח כף אחת כמהה אל הדלת מדמיין את חומה מאחוריה. שורט. מגרד. משחר לפתחה כחיה עירומה, מיוחמת, מורעבת, כואבת. כאילו מישהו חיכה לו הדלת נפתחה ואור מסמא הציף את פניו השחוחות. לרגע קפא על מקומו . ניטלה יכולת הדיבור . אחר קרס פנימה כמו בלי לחשוב. הדלת נסגרה אחריו. לו לא היה האור לבן כל כך . ידע שהיא מביטה בו וכמו חש את עיניה צורבות את גבו. משפילות את קומתו התקפל אל עצמו . רצה כל כך לבכות עכשיו . לצעוק. לגרום לה להרגיש. דחף כובש הציף אותו לאחוז ברגלה בייאוש ולהתחנן שתגאל אותו . שתזיין אותו. שתשפיל. שתיגע. שתיקח. שלא תשאיר אותו עוד לעצמו. שתק.
קפוא באור הבהיר רק קול צעדים רכים סביבו. גופו נדרך. היא מתקרבת אליו. עוצם עיניים ומדמיין אותה יחפה ולבושה. פחד עלה בגרונו וכיווץ. יד רכה ונחושה לא הכאיבה. נשלחה אל קו השיער ללטף . עצבים מרוטים, חשופים, כל כך רגישים עכשיו. היא יודעת? צמרמורת עונג חדה, מייסרת , נשלחה מעמוד השדרה לבשרו כולו. נאלץ לחשוק שיניים ולוותר לגופו להתמסר לעוצמת גרוי המוכרת לו בקרבת שיא העונג עם כל אשה אחרת. רך כל כך. יד מלטפת את פניו. לאט. ואז ראה כפות רגליים. לק סגול לילך. כפות לבנות. "הכלב שלי רוצה ללקק?" הקול רך אליו אך מכניע. מהנהן. "רק את הבוהן. למצוץ" הוא מרכין את ראשו. כל כך נרגש מהבוהן שלה בפיו. משהו ממנה. אצלו. בתוכו. באחריותו. שעה ארוכה הוא מלקק אותה במסירות אין קץ . כל כך מרגשת אותו הכף שבפיו שהוא מרגיש את הדם זורם לחלציו. נבוך ומושפל מהתרגשותו הגואה .בולטת. האמנם כף הרגל שלה מרגשת אותו כל כך? ההשפלה? המעט שניתן? החסר?
היא מבחינה בזיקפה הגדושה שלו וניגשת סביבו להשתעשע בה בכף הרגל. מעבירה עליה כף חלקה. צוחקת. משחילה את הזין החושק בין הבוהן לאצבע ומחליקה אותה קצובות. משועשעת לתגובות גופו . גופו רגיש כל כך שכל מגע קל מקפיץ אותו . אנחה בלתי נשלטת נמלטת ממנו. כל כך קרוב לקצה. היא צוחקת ומרפה ממנו. "לא כל מהר. זונה צריכה ללמוד לשרת. זונה צריכה לדעת לשלוט בעצמה". משום מקום היא מביאה חוט שחור מעור ומנחה אותו לעמידה על הברכיים. "אהה" הוא צועק . מתקפל. מגע אצבעותיה הקורקטי בזין הבוער שלו צורב בו תשוקות איומות בתחתית הבטן . צורך עז בפורקן. מיידי. עז. עוצמתי. הוא עוצם עיניים. היא כורכת את החוט סביב הביצים והוא לא יכול יותר. במיומנות היא קושרת את הזין שלו סביבו. מהדקת כל ביצה בנפרד ומדברת אליו "צריך לרסן אותך, זונה. את תגמרי כשאגיד לך. את צריכה ללמוד לגמור מהכוס כמו זונה אמיתית. הזין שדבוק אלייך לא בשימוש עכשיו . הוא יחכה לי כשאצטרך אותו. אל תעיזי לגעת בו.
הפניה בנקבה כל כך מבלבלת אותו. משפילה ומייחמת. להיות לה אשה. זונה. מאהבת. כלי לשימושה ולשעשועיה. קצת לפני שהוא מאבד שליטה על גופו היא מכניסה את הזין הקשור למחצה לרגע לפה והוא מתקפל בנחשולי תשוקה קודחים. רעב כחיה אליה . כמו שלא היה מעולם. מוכן לעשות הכל עכשיו רק כדי לזכות לגמור מולה. לייצר לה חלב. שרק תסתכל בו. שרק תבקש. אין לו צורך אפילו במגע. רק לגמור למענה. היא קוראת את מחשבותיו ומושכת את הביצים שלו למטה חזק, על סף הכאב. חוסמת ביד בטוחה את תעלות העונג הזקוקות, המכורות ואומרת ברוך "עדיין לא. זונה שלי" זוכרת שהפקרת לי את עצמך?" .
היא מסיימת לקשור את הזין לבטן שלו והוא לא נושם יותר מהתרגשות. חוזרת לעמוד לפניו . כף הרגל שלה עתה על הפנים הלוהטות. את אוהבת את כף הרגל שלי זונה? . "כן , מלכה שלי ". הקול שעולה מגרונו חנוק מהתרגשות." כמה אוהבת אותה?" "כמה שאפשר." "התעלסי איתה. עשי איתה אהבה. אני האחת שלך , לא מלכה." הוא נוטל את הרגל כאילו היתה הדבר השביר והיקר ביותר בעולם ומלקק בעדינות , מחבק, מלטף. לאט . לאט. לאחר שעה ארוכה היא שואלת "כמה אצבעות את יכולה להכיל, לדעתך?" "לא יודעת המלכה" סטירה מהירה, לא צפויה ניחתת על פרצופו , שסומק עז עולה בו . הוא לא היה מוכן לזה ובא לו כל כך לבכות. מתעשת רק מעט "למה?" "אני לא מלכה , אני האחת שלך . מבין?" הקול שוב רך כל כך וממיס. "כן האחת". "לומדת מהר, הכלבונת" היא אומרת בקול מתגרה. שוב שולחת יד אל הלחי והוא נרתע לאחור. עכשיו לטיפה. היד מלטפת אותו כל כך רך עכשיו שליבו שוקל להישבר. "את הזונה שלי?" "כן, האחת. " עונה בלי להסס. "רק שלך"
כף הרגל יפה כל כך , הוא לא יכול להתיק ממנה את מבטו. הבוהן מזיינת אותו עכשיו בפה. לאט היא דוחקת את שאר האצבעות . פוערת את פיו עוד קצת ועוד קצת. "עכשיו גם הרגל השניה" דמעות מצוקה עולות בעיניו , שניה לפני שהוא נחנק היא מוציאה את הכפות .
בשניות ידה אוחזת בבסיס הצוואר שלו כמו שאוחזים גור כלבים בן יומו. הוא מתכדרר תחתיה . "מה הזונה שלי רוצה?" היא מקשה "אותך. את האחת שלי." "הזונה שלי רעבה?" "כן , האחת". "רטובה?" "כן האחת"
עונה מהר. אוטומטי. לא חושב יותר. כאילו נועד כל כולו לתווך בין רצונה לגופו. לנפשו. להיות לה
לפני שהוא מספיק לענות, משהו נקשר לצווארו. רצועת הולכה?
"מה הזונה שלי רוצה?" הקול שלה קשה עכשיו. הוא מתכווץ תחת נוכחותה הלבושה כל כך . מגמגם- " רק לספק אותך, האחת שלי.." "לספק אותי? ואיך תספקי אותי?" "איך שתרצי האחת"
"את יודעת שהאחת שלך אוהבת לבעול את הזונה שלה, נכון?" שתי אצבעות מכניעות את הפה שלו בבת אחת. מחליקות לתוכו פנימה והחוצה . היד השניה מתהדקת על הצוואר הקשור.
בקושי מצליח להנהן. "מה את רוצה , זונה. תגידי בקול רם"
"אני רוצה שתזייני אותי האחת" הוא אומר בקול כבוש. מה? לא שמעתי. היא מוציאה את האצבעות והוא מתנשם לתוך היד שאוחזת בו בסנטר. "שתזייני אותי בבקשה. אני מתחננת שתזייני אותי" הוא מתפרץ .
"אז זה מה שהזונה שלי רוצה?" היא מגלגלת לאט את המילים בפה . "הכלבה שלי מיוחמת ורוצה לקבל ממני זין?" שוב רכה. קול נמוך, הוא אינו יכול יותר להביט בה, דרוך אל כל שינוי בטון . חי במילותיה. היא מדברת אליו כאילו היה פעוט שמבקש ממתק.
הוא קורס לרצפה תחתיו. מתכדרר אל תוכו . לוחש "כן, האחת שלי, אעשה הכל. בבקשה. הכלבה שלך תעשה הכל כדי שתסכימי לזיין אותה . "
היא מושכת מהצואר . לא מרחמת. סוחבת אותו בקולר . הוא בקושי מדביק את הקצב ונגרר אחריה מתנשף. "עלי על המיטה זונה, לא אמרת שאת רוצה לקבל זין? . זה לא מה שזונות מתמחות בו?"
הוא עולה ברגליים כושלות והיא מאיצה בו. "אין לי את כל היום בשביל הפעם הראשונה שלך, זונה"
כל כך מתרגש . "קדימה, תראי לי כמה את משתוקקת לאחת שלך." הוא קובר ראשו בכר. "הזנה שלי מרטיבה?" הוא לא מגיב יותר. הגוף כל כך רועד
הוא לא יודע עוד למה רק שאין לו שום שליטה.
היא סוטרת לביצים הקשורות מעונות שתלויות להן במהופך והוא מתכווץ . נבוך כל כך למראה הזיקפה הקשה שלו . תשוקתו החשופה אליה. הזין שמפלח את דרכו הנואשת אליה ולא מגיע. רוצה כל כך להיעטף. להסגר. לחדור קצובות.
"תפתחי רגליים , זונה" שוב קשה. חותכת. לא הביט בה.
הוא פותח מעט. מכה ניחתת על ישבן אחד. "תפתחי רגליים אמרתי. גדול" יפה זונה ככה
תחת אחורה. עוד. כל כך יפה . כל כך מושפל עכשיו. יודעת כמה את רטובה , זונה?
היא נוגעת בזין הקשור ומתירה קפיץ בבטן שלו. קורי נוזל נטווים ממנו אל המיטה. היא אוספת אותם באצבע ומגישה לפיו. מרגישה? תנקי את האצבע. היא דוחפת אותה עמוק לפה שלו והוא מוצץ כאילו נולד לרצות. למצוץ. לקבל הכל. ראש למטה , פשקי את הכוס שלך היא מצווה עליו. כן, עם הידיים. הוא מציית. . על הברכיים, הראש מוצמד לכרית והידיים מפשקות את התחת. ככה אני אוהבת אותך זונה הוא שומע אותה אומרת ומתרחקת
חכי לי ככה
כל כך מושפל. כל כך נבוך. היא מתהלכת בחדר. כל כך חשוף. מפוסק. חסר אונים בפניה. יודע שאין דבר שלא יעשה למענה כעת. לא מסוגל יותר לחשוב. פועל כאוטומט. חסר גבולות. מה שתרצה.
כשהיא חוזרת היא נדחקת לפניו. ידיה אוחזות בשני צידי הפנים שלו ודוחקות אל תוך הפה שלו את הזין שלה שחגור אליה. הפתעה. כמעט נחנק. "עמוק, זונה". תרטיבי אותו טוב כי הוא הולך להיכנס לתוכך
אין לו שום שליטה על קצב המציצה. היא מזיינת לו את הפה לפי הספר. מחזיקה את הראש במקום ללא תזוזה ונדחקת פנימה והחוצה. מכריחה את הפה שלו לפיסוק רחב. עד לעומק הגרון. עד אובדן נשימה. ושוב. היד מלטפת לו את השיער כשהוא כמעט מקיא ונהדפת החוצה ממנו. רוק סמיך ניגר מחוץ לפה והיא אוספת אותו ומורחת על הכוס הסגור. מכניסה אצבע. לאט. אחר כך שתיים
מוכנה לקבל אותי? לוחשת
כן. כאילו מישהו אחר דיבר מגרונו. כאילו כל חייו חיכה לרגע הזה. כאילו כל ישותו מתרכזת ברצון העז להיבעל על ידה. להילקח. להיות משוייך לה לנצח. צרוב בבשרו . מסומן. נושא את כאבו שממנה . רוצה. משתוקק. בוער אליה. רק להרגיש. להכיל. לא לחשוב.
תתחנני
הוא כמעט בוכה."תשתמשי בי". "בבקשה" כמעט ביבבה
היא מלטפת עכשיו ברכות את הזין הקשור. את הביצים הנפוחות. הוא מתפתל תחתיה
זקור עד כאב. ביד אחת היא מלטפת את הביצים . כמעט בלי ששם לב הוא מרגיש שהיא מתחילה להידחק אליו. לאט . לאט. מילימטר אחרי מילימטר . הוא מאובן כל כך. אין לו כל יכולת לזוז. להתנגד. יבבה חנוקה. התחלה של כאב . היא עוצרת. מלטפת . יותר קל ככה , זונה? היא לוחשת וממשיכה לאנוס את עצמה לתוכו. עמוק. עוד. "קבלי אותי. תפתחי את הכוס שלך. משתדל. הידיים מפסקות כל מה שאפשר.
הזין עומד כמו טיל . צמוד לבטן. לא בשימוש , היא אמרה. זונה לא צריכה זין כשמזיינים אותה. זונה צריכה לדעת לגמור משם..
כמה בתוכך, לדעתך ? היא שואלת בלחש אין לו יכולת תגובה. יד רועדת נשלחת להרגיש את גופה צמוד לשלו. זהו. הכל בפנים
היא מתחילה לנוע אליו בגלים. לאט . מחליקה ובועלת אותו. כואב. נעים להתפוצץ. הגוף לא יודע מה להרגיש . כל כך מבלבל. כובשת אותו. משפילה. אוחזת באגן שלו . לאט היא מגבירה את הקצב. משפדת אותו לגזרים. "חזק או חלש, זונה, תגידי?" חזק הוא מתחנן אליה בבקשה חזק. הוא לא מאמין לעצמו. כל כך עירום, כל כך נכבש, חשוף, כל כך זונה, כל כך נמוך, כל כך שייך
היא קורעת אותו בעוצמה גוברת. כואב. לא, לא, נעים. אל תפסיקי. תשוקה חייתית. רק מילה אחת הוא מצליח לפלוט מתנשף עוד . אני מתחנן. עוד. ממעמקים עולה בו תשוקה שלא היתה בו מעולם. תשוקה שאין לכבוש
רוצה עוד?
ידיה נעוצות בצידי אחוריו כשהיא נעה קדימה ואחורה מאחוריו. של מי אתה? רק שלך
כל כך צריך לגמור . בבקשה , תרשי לי לגמור הוא שומע את עצמו אומר
רוצה לגמור?
יש לך עשר שניות לאונן ולגמור. את גומרת על עצמך כשאגיד לך ברור?
כן, כמעט מתפוצץ
אחת. הוא מאונן על החוטים הקושרים אותו. הזין מתפרץ מהם והם נכנעים לו. פזורים שחורים על הגוף המעונה, הזקוק.
שתיים
שלוש
ארבע
[
לפני 14 שנים. 7 באוקטובר 2010 בשעה 21:36