שולח הודעה תהיי מוכנה במקום שאמרתי לך
בראש רצה לי התמונה שלה עוזבת הכל...לוקחת את התיק ויוצאת לרכב...
אני לוקח את הזמן מתארגן נכנס לרכב מניע ונוסע לאיטי...
מגיע ליער למקום שקבעתי לה ...גשם יורד בטיפטופים קלילים...
למזלה אין רוח אחרת הגוף העירום שניצב מולי מחכה היה רועד כולו...
מוכנה? אני שואל.
כן אדוני.תמיד
נקשרת לעץ צמוד צמוד הפטמות שלה נעלמות אל תוך הגזע
טיפות מים זולגות על גבה יורדות לאיטן אל המתנים..
הנשימות שלה נעשות מהירות ...והדופק בטוח מהיר..
הצלפה ראשונה בהפתעה..מוציאה ממנה זעקה חנוקה ...
היער שקט והזעקה מהדהדת בין העצים..ליטוף ושוב הצלפה ושוב הצלפה ואז ליטוף....
ככה היינו עד שהלילה ירד.....
כמו שביקשה סשן כאב לנקות את הנפש ...להזכיר לגוף מה חסר לו...
חושך כבר מסביב שישי בערב ..עוזר לה להתלבש...להכנס לרכב ...בודק שהכל בסדר..והיא נוסעת לא לפני שאומרת תודה אדוני..על הכל
באהבה...תמיד עד שתמצאי את מקומך...
חוזר לרכב מתיישב מצית סיגריה וחושב על רגשות ואהבה...איפה היינו בלי כל זה .
בטוח שכל הכלים היו נשברים מזמן...הכלה סבלנות..שותפות ...הבנה.. כל אלא מרכיבים אותנו יחד....
מניע וחוזר הביתה נוהג לאט בכל זאת גשום..
היא כבר אחרי מקלחת מחכה לי האוכל על השולחן...
בכל זאת יום שישי היום