לפני 7 שנים. 12 בינואר 2017 בשעה 12:08
בנבכי נשמתך אני נמצא
ברגעים עטויים בשלווה
מתק שפתייך לוגם שפתיי
שחור תלתליך בשחור עניי
עביבי סכנה מרחפים מעל
ברוגע מתווה כל צעד ושעל
תהיותייך באשר הינך ומהותך
מתפוגגות כערפל בוקר מזוכך
צמאון נפשי היוקדת
מורווה במגע ידך השוקטת
לפיתת חנק אבק היום
בתוך ענייך נגוז כחלום
מתוך יצוע מחשבתי הסתור
עולה דמותך כחלום שמור
חבל לחבל קשרתי קשר
את פרקי ידייך ללא פשר
צווארך מקולר שחור עטור מתכת
פנייך אדומות שפתייך פושקת
רוך גופך הענוג תחת ידי מולהט
בניבכי נשמתך אני משוטט
רגוע. שקט שם. רק אני .את...