לפני 17 שנים. 15 באפריל 2007 בשעה 10:26
דודה בבקשה תעזרי אמא מוזרה
שוב ושוב צלצל המשפט באוזני כמו סרט אימה
אז בלעתי את הגועל שהצטבר בפנים
והלכתי לחפשך בין המתים המהלכים
מצאתי אותך כל כך קטנה
פעם מכווצת כולך בפינה
ופעם משתוללת כמו רח סערה
אספתי את כל הכוחות הפנימיים
הרגשתי שמשהו נסגר בפנים
אין מה לעשות לזה גורלי קרא חיים
למה לך הזכות להישבר?
האם לך המציאות קשה הרבה יותר
אין לי את הזמן להאשמות
כמו תמיד אוספת את השברים וחוזרת לבנות
בשבילכם ולמענכם ילדים תמימים
לכם שמגיע חיים יותר טובים
אז אחות קטנה-גדולה שלי
חזרי ושנני כמו תפילה עימי
"רק להיום..."