לפני 17 שנים. 4 בדצמבר 2006 בשעה 10:24
גרי נא.
הכל נהיה כל כך
עד ששוב
מרגישה צורך...
יותר משאני מתגעגעת,
אני כועסת.
מקום ילדותי.
מקום לא מתאים.
המקום שלי. עכשיו.
כמו שכבר אמרתי -
אין פה כלום
וגם אין אותך.
כואב. עכשיו.
גם זה סוג של פרוצדורה, בנוסף לשגרת החיים וההפתעות הקטנות שבדרך.