שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חייך וחיי. עכשיו.

כי אם לא עכשיו - אימתי ?
לפני 17 שנים. 30 באפריל 2007 בשעה 22:44

שאתם ממשיכים לכתוב למייל שלי....

אני בכלל צל.
ואני כותבת רק לו.
לך.
אח הוא אך.
מצחקי מילים.
פיסול בדיו על נייר.
ציירתשלמילים.



ואני מתגעגעת. כמו תמיד.
בעצם אין דבר כזה "כמו תמיד".
זה כל פעם אחר.
המון שריטות נוספו. וחבורות.
ואני זוכרת הכל.
גם את התיבה המזמרת :-)))

זיונים זה לא הכל, גם....

ואני מתגעגעת

קליבר​(שולט) - למה את מתגעגעת ?
ולמה את מפרסמת בפרופיל שלך שירים של אחרים , לך אין מה להגיד ?
לפני 17 שנים
אחותך הגדולה​(שולטת) - :-))
מי שהספיק, ראה ...

ואם לא הספקת קלייב בייב -

הניק, הבלוג וכל מה שמתלווה
מיועד לאדם אחד (ועוד אחת, מיוחדת מאד מאד, אפילו יותר ממנו)
ואני חוזרת ואומרת זאת...

ההתערבות הבוטה שלך מעידה על חוסר שליטה עצמית.
כפרסונה שמתהדרת במחרוזת (שולט) ליד דמותה, הייתי מצפה ממך למעט יותר שליטה כזאת.
לפני 17 שנים
מר מתוק​(אחר) - אם היית מפרסמת את הזיונים שלנו
הרייטינג היה עצום.
אנשים אוהבים קינקי.
אבל
את ואני יודעים
שזיונים זה לא הכל.
לפני 17 שנים
אחותך הגדולה​(שולטת) - אני ואתה יודעים.

מהדהדת לעתים.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י