שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים של אני

עזבו אתכם- לא מעניין פה...
לפני 16 שנים. 25 בפברואר 2008 בשעה 15:18

אני נעה בין נעים למוות.
ימים של פריחה והתחזקות מול ימים של השברות ואפאתיות.
ימים של אי ידיעה מול ימים של בטחון עצמי גבוה.
ימים של אהבה גדולה מול ימים של פזילה לדשא של השכן.

אין דבר נורא יותר מאי ודאות.
ויש לי מנות גדולות ממנו לאחרונה.

אומרים לי שזה הדרך שחשובה ולא רק התוצאה.
נימאס לי להיות בדרך. רוצה להגיע לנחלה.

אני לא ילדותית אני פשוט עייפה.

A v​(שולט) -
אי ודאות באמת מעלה המון שאלות ותהיות

יכול לפגוע בביטחון..אבל לרגע אל תשכחי שגם בימים כאלה את זו עדיין את.

ועצה קטנה ..נסי להנות גם מהדרך לנחלה..כי בסופו של דבר הדרך היא שתיזכר
לפני 16 שנים
נסתרת - תודה על התגובה....

מנסה להנות מהדרך...
אבל למה היא כל כך קשה??
לפני 16 שנים
DRAKULLA​(שולט){בתו של דרק} - לעיתים הדרך הופכת לתנועה של סחור סחור ומרוב פניות ובחירה בכיוונים מוטעים לא נותר לנו את מי לשאול לכיוון הנכון ואנו מוצאים את עצמנו במקרה הטוב בנקודת המוצא...במקרה הפחות טוב על סף תהום או במקום לא מוכר שהדרך חזרה ממנו כבר אבדה....

אבל כמו שנאמר תמיד אפשר להנות מהדרך.....
לפני 16 שנים
נסתרת - תודה על התגובה...
יש את מי לשאול... כולם אומרים שהדרך זה הכל...
אין כח לצעוד!!
לפני 16 שנים
פשוט אחרת - היי אישה יקרה ,
מאוד מבינה אותך ,
למה שלא פשוט תנוחי קצת ?
ולא , זה בכלל לא קל , אבל זה נותן המון כוחות .
:)
לפני 16 שנים
נסתרת - תודה על התגובה!
מנסה לנוח... מנסה לי שון אפילון קצת...
הראש לא מפסיק לעבוד... טוחן, לא נותן מנוח..
איפה הכפתור OFF??
לפני 16 שנים
אורלב - אם את בדרך, בתחושה של דרך
סימן שכבר הגעת, ואת כל הזמן מגיעה.
הזמן נע ואנחנו איתו. ההוה הוא היעד.
ואת שם, כך נשמע.

אי ודאות משאירה את כל האופציות פתוחות
חופש עילאי.
מתיש אומנם ומעייף .. אך שווה לעיתים.
לפני 16 שנים
נסתרת - יש בי עוד כח....
השאלה עוד כמה..
זה מתיש ומעייף, נקודות שבירה רבות בדרך הזו...
טירוף מהול באהבה...

משגעת את העולם שלי הדרך הזו.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י