שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רגעים של אני

עזבו אתכם- לא מעניין פה...
לפני 17 שנים. 9 בינואר 2007 בשעה 22:52

אני כבר זמן מה מתבשלת.
מחכה לרגע שאוכל להתחיל לטפל בי באמת, ברצינות. מחכה ליום שאוכל לפתור את הבעיות שבי, אלו שדורשות התערבות מקצועית.
אני שונאת את מה שנהייתי, שונאת את הקליפה שלי, שונאת את המקום שאני נימצאת בו -מכל הבחינות.
אני מרגישה כישלון, לא אישה, לא נשית, קשה, מעיקה, לא שפויה ודפוקה באופן כללי.

עצוב לי ורע לי,
חיי רק התחילו וכבר הכל שחור.
כן, אני יודעת- העולם לא פייר.

לפעמים, אבל רק לפעמים- הייתי רוצה שמשהו ילך לי.

רוקדת ערומה בתאטרון רוסי - לכולם יש רגעים בהם הכל נראה שחור. החוכמה היא להסתכל לשחור בעיניים ולהגיד לו שהוא לא נשאר פה לנצח. תתבונני בו, תלמדי אותו, כדי שבפעם הבאה שהוא יבוא תהיי יותר חזקה.
תרגישי טוב }{
לפני 17 שנים
x4u​(שולט) - נשמע כאילו שאת בתחתית ...
וכשאיו כבר לאן לרדת זה בדיוק הרגע שצריך להתחיל לעלות
בהצלחה
לפני 17 שנים
Mephisto​(שולט) - נו, כבר אמרו חכמים (אחרים, לא ההוא מהתגובה הקודמת) לפני, שגם כשאת חושבת שהגעת לתחתית את תמיד תופתעי כמה נמוך עוד אפשר לרדת.

בצד החיובי, אחד השלבים ההכרחיים בפתרון בעיה זה לזהות שהיא קיימת, ולזהות כבר זיהית.

עכשיו רק נשאר לך לצאת מהפאסיביות ולהעביר את הרצון שדברים ילכו בשבילך למעשים שיוליכו את הדברים בשבילך.
פלאטו שרון כבר אמר את זה קודם, ומה את עשית בשביל מדינה?
מה את עשית בשביל:
להתחיל לטפל בעצמך באמת,
לפתור את הבעיות שבך,
להפסיק לשנוא את מה שנהיית, את הקליפה שלך ואת המקום שאת נמצאת בו, מכל הבחינות,
להפסיק להרגיש כשלון,
להתחיל להרגיש נשית,
ועוד ועוד.

העולם לא אשם והוא לא פייר ולא לא-פייר
הוא עולם.
הוא לא ממוקד בלעשות לך רע ומצד שני הוא בטח לא יפריע לך לגלות רגעים של אושר.

עכשיו לילה, אבל מה את הולכת לעשות מחר בשביל שבערבו של יום תרגישי פחות מחורבן?
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י