מעולם לא היינו אמורים להיות ביחד.
בבוקר הסתכלתי על הסימנים שעל גופי.
אתה עוד תשלם על זה- פעם הבאה אני קושרת!
זה כבר הלילה השישי רצוף שאני ישנה אצלך.
שום דבר מעולם לא אמור היה לקרות.
בדיוק התארגנו לפאב, חברתי יושבת על המיטה ואני רק יצאתי מהמקלחת.
"מאמי, מה זה כל הסימנים הללו?"
שיט, שכחתי מהם.
"נפלתי במדרגות" אני עונה בלי היסוס את הבדיחה שהרצנו היום בבוקר למיקרה שמישהו ישאל.
"אבל איך הצלחת ככה?"
"לא יודעת. הייתי שיכורה"
"אה, טוב את צריכה להזהר... הקיצר, אני וחבר שלי דיברנו....."
מה אההה? מה נסגר איתך? כל השבוע ישנתי בבית של גבר, כל הסימנים באים בזוגות - קשה לפספס שזאת נשיכה, הם על פנים היריכיים והחזה ואת קונה את סיפור הנפלתי במדרגות?!
אפילו כשזה כ"כ ברור כל מי שמכיר אותנו לא מאמין.
גם אני לא הייתי צריכה.
עוד שבוע עבר. אומרים שלא קורה כלום אבל כדאי שנפסיק את הכלום הזה.
הצטרפנו לפאב לשני זוגות חברים שלי.
מבחינתי זאת הכרזה שמשהו קורה. היא לא מיודעת אליך. היא מיועדת אלי.
חוגגים יום הולדת לחברה שקולטת הכל עוד לפני שמשהו מתחיל. היא טועה לעיתים רחוקות,
ושמה לב לכל מבט ואמירה. אבל היא לא שאלה כלום.
בסוף הערב רכנה לעברי ואמרה "תגידי משהו קורה בניכם?"
"כן" עניתי, "עוד לא יודעת מה."
"יוסי טוען את זה כל הערב, אבל אני אמרתי שאין מצב. לא שניכם.
אתם מכירים כבר עשר שנים. זה תמיד היה לא."
אפילו כשזה כ"כ ברור כל מי שמכיר אותנו לא מאמין.
גם אני לא הייתי צריכה.
ואכן שלוש שבועות אחרי שהתחיל הכל נגמר.
כרגיל איתך, בבום גדול שגורם לי לברוח כמה שיותר רחוק.
אני מכירה אותך, אני יודעת שאתה כזה - שתנסה לפגוע.
תנסה לפגוע כמה שיותר. זה למה זה תמיד היה לא.
אם אני אפגע בך אתה תפגע בי ללא רחמים, ללא פרופורציה.
אנחנו מעולם לא היינו אמורים להיות יחד, לא כזוג.
אבל היה שם משהו. וכרגיל איתך, מכל פגיעה אני גדלה.
אז טוב שהיה.
לפני 15 שנים. 10 בינואר 2009 בשעה 21:16