ממלכת האש

לפעמים ילדים בוכים על מכות חלשות שקיבלו ואילו מהחזקות לא איכפת להם.
אצל ילדים יש גם את העיניין שבה כשהם נופלים הם מסתכלים
ימינה, שמאלה ואם אף אחד לא ניגש מתחילים לבכות...
ואילו אם ניגשים אליהם הם ישר קמים וממשיכים לרוץ.

תמיד חשבתי שזה מעוצמת ההפתעה.
זאת לא המכה שכואבת - מה שכואב זה כשהיא מפתיעה.

אם ניגשים אליהם ישר - אז הם יודעים שהכל בטוח
אבל אם אף אחד לא שם לב אליהם ולמכה שקיבלו היתכן
שהם בוכים מעוצמת העלבון?

ואולי זה מוגזם בכלל לחשוב שילדים מגיבים בצורה כ"כ פסיכולוגית.
אם זה כואב הם יבכו אם לא אז לא יבכו...

ואולי זה רק אני ככה -
בוכה מעוצמת ההפתעה.