ממלכת האש

המסיבה התחילה מזמן והיא כרגיל איחרה.
היתה לבושה במגפים עם עקב דקיקה ושימלה פרחונית עד הברך שהתנופפה בחופשיות.
היא פתחה את הדלת. כולם ישבו על הריצפה.
כולם, חוץ ממנו. הוא ישב על כיסא ליד השולחן.
"עכשיו מגיעים?". ניכר היה שהוא מנסה למשוך את תשומת הלב אליו.
הישיבה הבטוחה על הכיסא, הדיבור, הכל הקרין שהוא מרגיש בבית.
היא חייכה לעצמה, ניגשה לשולחן והניחה עליו את בקבוק היין.
"אני רוצה לשתות" הכריזה מבלי להסתכל לכיוונו.
הוא מייד קפץ והתחיל לחפש כוס ופותחן.

המשחק שכולם שיחקו נמשך. והיא הצטרפה אליהם.
היה קשה לפספס אותו. הוא היה מהאנשים בולטים בחבורה.
נראה טוב, שיחק היטב, סיפר בדיחות ועקץ כל הזמן. הבטחון העצמי שלו הרשים אותה.
אולם לא היתה לה שום כוונה להראות זאת.
המשחק נגמר והשיחה עברה לפסים קלילים.
הם דיברו על בננה ספילט ולה לא היה מושג מה זה.
"אם ככה אז אני חייב לקחת אותך. מתי את פנויה?" הוא אמר.
ניכר היה שהתרגש מהשאלה.
היא הסתכלה עליו מופתעת. גם אם ציפתה שהוא יתחיל איתה , לא חשבה בחיים שיעשה זאת מול עשרים איש.
הרי בין רגע היא היתה יכול ליבש אותו ולשלוח אותו לאכול את הקינוח לבד.
אולם התעוזה מצאה חן בעיניה וממילא כללי הנימוס מחייבים לא להביך אנשים בפומבי.
"רביעי אתה אצלי".

אחד האנשים הציע לשחק משהו ומישהו העלה את הרעיון לשחק פסיכולוג.
"טוב, צאי החוצה" שמעה אותו אומר בנחישות כשהוא מסתכל לעברה ומפנה את ידו לעבר הדלת.
לא נמאס לו לו לשחק את משחקי הכח המטופשים הללו? הרי ברור מי ינצח בסוף.
היא הסתכלה בעיניו בלי לומר דבר. אחרי עשר שניות הוא נשבר.
השפיל את מבטו וגימגם "סליחה, אני אצא".
שאר הערב עבר ללא התרחשויות מיוחדות.
הוא ניסה עדיין למשוך את תשומת ליבה והיא התעלמה ממנו.
פרט לתשובות מתבקשות לא הראתה שום סימן להעניינות.

אנשים עזבו ולבסוף הם נשארו רק חמישה.
הוא ישב לידה וכשהשתרר שקט ואף אחד לא דיבר שמעה את ליבו פועם ואת נשימותיו כבדות מרוב התרגשות.
הוא לא ידע כבר מה לעשות. כל כך רצה לדבר איתה.
אפשר היה לשמוע את מחשבותיות מתרוצצות בחוסר שקט.
"איפה את קונה ירקות?"
מה?! זה מה שהוא הצליח לחשוב עליו? זאת השאלה? הבחור שהיה לו תמיד מה לומר ומה להעיר כל הערב לא הצליח לחשוב על אף משפט טוב יותר?
היא חייכה. היא ידעה שהצליחה. היא ידעה שעכשיו הוא ימצא את מקומו.
כשקמו לפנות את השולחן קירבה אליו צלחת ועליה ביסלי בודד.
"רוצה?"
בלי לחשוב פעמיים הוא הרכין את ראשו ואכל מהצלחת.

ברגע ההוא היא ידעה שהוא שלה.