ממלכת האש

באתי לכתוב שאחת התוכנות החזקות ביותר שלי היא גם אחת החולשות שלי.
אני אוהבת ואני נותנת מעצמי ויכולת הנתינה שלי עצומה.
אני אוהבת את התכונה הזאת שלי.
אבל היא גם זו שגורמת לאנשים לקחת אותי אולי כמובן מאליו,
ואולי לא להתלהב ולהעריך מספיק.
במיוחד ביחסים עם גברים זה פוגע.
אני לא רוצה לבנות חומות.
לא רוצה להפסיק לאהוב ולתת.
אני אוהבת את התכונה הזאת בי.
אבל לפעמים אני רוצה להיות יותר מלכותית,
להיות יותר אנוכית, יותר נוקשה ופחות סלחנית.
זה מה שבאתי לכתוב,
הנחתי שעם הכתיבה יבוא הפתרון לדילמה.

אבל הוא הגיע קודם יותר-
בצורה של שיחת טלפון מידיד שלרוב לא שומר על קשר עם בחורות,
מחוסר עיניין או חוסר טעם. ואני מניחה שאיתו - דווקא התכונה הזאת שלי היא שתפסה אותו.
ואז הפתרון קיבל חיזוק כשחברה שנשארת לישון אצלי
באה ואמרה שזה ממש הציל אותה היום,
לא המיטה אלא לדעת שפה אצלי היא יכולה לנוח,
ולקבל חיבוק ואהבה.
זה הזכיר לי למה אני אוהבת את התוכנה הזאת שלי,
ולמה אני רוצה לשמור אותה.