לפני 10 שנים. 4 בינואר 2014 בשעה 17:44
https://fbcdn-sphotos-h-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn2/1559609_10152123058037188_1362158861_n.jpg
חלק ממני
אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומותלפני 10 שנים. 3 בינואר 2014 בשעה 8:50
הוא: איפה את?
אני: עוד 15 דקות אני מגיע ל.... למה אתה שואל?
הוא: תגיעי ל... תרדי ב-....
אני: למה שאני ארד שם?
הוא: כי אני שם.
אני:מה אתה עושה שם?
הוא: אני מחכה לך.
אני: נו, אז מה הענין?
הוא: יאא עלוקה תגיעי וזהו!
אני: כמה זמן אנחנו מכירים 4 שנים בערך?
הוא:כן.
אני: אתה מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שלא מספיק שאתה אומר לי תבואי, אני שם.
הוא: איזה קשה את! (שומעת את החיוך שלו)
אני: אתה רוצה להפתיע אותי? :)))
הוא: כן! ואל תשאלי מה ההפתעה כי לא אגיד לך, אני מכיר את הראש שלך.
אני: טוב איזה נודניק אחד אני מגיע :)
היה מוי כיףףףףףףףףףףףףף.
לפני 10 שנים. 31 בדצמבר 2013 בשעה 13:02
אני לא מסוג האנשים שבוחרים בתאריך מסוים כמו תחילת השנה וכו כדי לעשות סדר ובדיקה בחייהם, עד לאן הגעתי ומה עברתי ומה אני רוצה לעצמי בעתיד.
עברתי הרבה עליות וירידות השנה בכל מיני תחומים בחיי, לאחר שקיבלתי ניעור (גם אני זקוקה לזה לפעמים) הבנתי שכיום אני נימצאת בנקודה בחיי שלא מתאים לי להמשיך כך מכל מיני סיבות, הראשונה והחשובה ביותר היא שלא טוב לי איפה שאני נימצאת כיום, וזה לא קשור למשהו ספציפי אלא למכלול של דברים.
הגעתי להחלטה שהשנה אני מתרכזת רק בעצמי.
אני בוחרת בדרך חדשה,יש לי הרבה תוכניות ושאיפות, חלק מהם כבר התחלתי ליישם, אני מאמינה שאצליח להגשים את חלקם או כולם עוד השנה.
בעיקר למדתי שמה שלא יהיה תמיד יהיה לי אותי.
אני מאחלת לכולם את מה שאני מאחלת לעצמי
שנה של
פריחה
אהבה
זוגיות
הגשמה עצמית
ואושר.
http://www.helps.co.il/uploads/posts/2013-12/1387640908_2014-new-year.jpg
לפני 10 שנים. 30 בדצמבר 2013 בשעה 6:46
לפני 10 שנים. 29 בדצמבר 2013 בשעה 20:36
לפני 10 שנים. 28 בדצמבר 2013 בשעה 22:16
הכל יכול לקרות
ואין כיוון לרוח
המרחב פתוח
האופק לא נגמר
הכל יכול לקרות
מאהבה נתפרת
או מפרידה נפרמת
בסוף כלום לא נשאר
אבל תמיד
יש מישהו ששומע
שומר עלי יודע
שאני לא אוותר
רוצה שתשאר עד שיגמר
הטירוף הלילה
עד קצה יום אחר
כי הכל יכול לקרות
אין דבר קבוע
אין שום דבר בטוח
שיקרה או לא יקרה
כי הכל יכול לקרות
רכבת שדוהרת
איך היא אף פעם לא עוצרת
באותה התחנה
שחרר אותי
מבדידותי בחדר
קח שבר ועוד שבר
ותדביק אותי
עוד פעם מחדש
עד המבול הבא
עד שלא יכאב כבר
עד שירגע
לפני 10 שנים. 28 בדצמבר 2013 בשעה 11:16
למרות שאני עדיין לא שם בגוף, התחלתי את התהליך, התעוררתי לחיים חדשים.
ברוח,במחשבות בתוכניות אני כבר שם, בוחרת בדרך הנכונה לי, אני יודעת שזה תהליך לא קל, אבל בהחלט בר השגה ושום דבר לא ימנע ממני להגיע להיכן שאני רוצה....
גם אם אפול, אני אקום, מאז ומתמיד סמכתי רק על עצמי והצלחתי להתאושש כמעט מכל מצב, הגיע הזמן לחזור לזה.
לפני 10 שנים. 27 בדצמבר 2013 בשעה 11:09
לפני 10 שנים. 26 בדצמבר 2013 בשעה 11:32
למרות שאני מכירה את עצמי לא מעט שנים
לפעמים אני עדיין נידהמת מעצמי איך דברים משתנים אצלי מהקצה לקצה
לא תמיד יש בינהם.
ואיך מאושר מדהים תוך שניה זה הופך לדכדוך.
אני יודעת גם למה זה קורה לי, טוב, זה כבר משהו שלא לכאן.