סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלק ממני

אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומות
לפני 12 שנים. 24 ביולי 2012 בשעה 19:05


הגיע זמן הנמלים
תקופה שכזו.
הנבלות מתחשלים
נסיתי כל מיני תרסיסים
K400 , K200 דינמיט, ליזול.
כלום לא עוזר.
הם נעלמים לזמן מה
וחוזרים בכפולות עם כל המישפוחה, הנכדים, הנינים, והבני נינים
עם אצבע משולשת (ניראה אותך מחסלת אותנו)רצו מלחמה! יקבלו מלחמה.
אה הא
אני אישה חכמה 😄
במקום להתחיל לרדוף אחר כל נמלה ונמלה, ולחסל את האם אמא שלה.
עלה בי רעיון
לאחר מעקב אחר שביל הנמלים.
אני מניחה בנקודה מסוימת חתיכה קטנה של לחם או כל מאכל אחר.
ומחכה
ומחכה
מגיעה נמלה אחת, שתיים, שלוש.
אני עדיין מחכה.
אני אתפוס את הבני יונות האלה במכה אחת.
לאחר שהתאספו להם מספיק נמלים.
אני מוחצת אותם בכף ידי.
זה לא מספיק הם עדיין חיים החולרות.
יש לעשות וידוי הריגה.
אני מטביעה אותם בכיור.
עכשיו אני צריכה את מנוחת הלוחמים
עד הנגלה הבאה.

מצאו למי לעשות אצבע משולשלת
לרומניה עצבנית.
:))



לפני 12 שנים. 24 ביולי 2012 בשעה 18:02



ככל שאתה יותר מקרב אותי אליך
אני יותר ניסגרת בתוך עצמי
אני יותר נבוכה בקלות
אני הופכת "לאהבלה" חסרת מילים

אני נוברת בתוך עצמי
לחפש להבין למה
ולא מבינה למה אני הופכת להיות כזו.
וזה משגע אותי.
כי אני מרגישה חסרת אונים.
או יותר נכון
חסרת שליטה.



לפני 12 שנים. 23 ביולי 2012 בשעה 19:11






לפני 12 שנים. 21 ביולי 2012 בשעה 10:21

Celebration











לפני 12 שנים. 21 ביולי 2012 בשעה 9:50





&feature=related
לפני 12 שנים. 20 ביולי 2012 בשעה 3:52



מתעוררת
מסתכלת בשעון
השעה 06:20
לעזאזל למה השעונים לא צלצלו
קמה מהמיטה
מכבה את המאוורר
מחפשת את החתולה
מודאגת שהיא נעלמה לכל הלילה
מדליקה את המחשב בדרכי למטבח
מדליקה את קנקן המים לקפה
הולכת למקלחת לשטוף פנים, שיניים
חושבת לעצמי
רגע, איזה יום היום?
היום יום שישי!
אני לא עובדת!
לחזור למיטה?
נאא
בודקת בפארם וילה מה המצב.


בוקר טוב 😄



לפני 12 שנים. 18 ביולי 2012 בשעה 18:08

**

לפני 12 שנים. 17 ביולי 2012 בשעה 19:41



אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות

והיה אם מישהו בא...








לפני 12 שנים. 17 ביולי 2012 בשעה 18:39



אני אישה של קצוות
או שחור או לבן
או כן או לא
אני מנסה למצוא את האמצע
לא תמיד אני מצליחה
מצב רוחי נע בין שמחה לעצב

שמחה על מה שיכול להיות
אחרי הכל לא יתכן שזה קורה לנו שוב בפעם השלישית סתם, ללא סיבה.
ניחא פעם שניה אבל שלישית?
חייב להיות בזה משהו, לא?
אני פשוט מאמינה שדברים שקורים לנו בחיים
אין בהם סתם....


מצד שני
עצבות על מה שיתכן ולא יהיה
אחרי הכל אני לא היחידה...
אולי זה קורה בפעם השלישית כדי שיקח ממני משהו
להמשך דרכו בלעדי?
זה מעציב


יתכן ואני בכלל סתם משטתה.

די לחשוב, מספיק להיום!



לפני 12 שנים. 17 ביולי 2012 בשעה 15:28


אני רוצה שתיקח אותי

בלי שתתחשב ברצונותי, בזעקותי במחאותי
בלי שתתייחס לדמעות הניגרות מעיני
יבבותי יפלו על אוזנים ערלות
תקרע מעלי את בגדי
תוריד ממני את ההגנות
תשאיר אותי חשופה בנפשי ובגופי
תיקח אותי חזק וקשה
על יבש
על רטוב
תזיין אותי היכן וכמה שתרצה
תשתמש בפי ליניקה ליקוק לגמירה
תסמן אותי בידך
בשוט
בקיין
תשתמש בי כחיית מחמד שלך
פשוט תיקח הכל...




אחר כך
תעטוף אותי בחיבוקך בעוד דמעותי מרטיבות את כתפיך.


אפשר, בבקשה?