לפני 10 שנים. 5 בדצמבר 2013 בשעה 14:10
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn1/1488088_227638990743130_1374617836_n.jpg
חלק ממני
אני אש, אני רוח,לא מוכר לא ידוע .אני גל, אני קצף, ודמעה שיורדת.הנה אני ישנה לבדי ורוקמת לעצמי חלומותלפני 10 שנים. 3 בדצמבר 2013 בשעה 17:43
לפני 10 שנים. 3 בדצמבר 2013 בשעה 10:31
אורלי פרידר ואורלי טל מתרגשות וגאות להזמינכם לערב של עוצמה נשית
מלכות, עבדים, שפחות, מתחלפים/ות (בתנאי כמובן שיתחלפו לצד המתאים לאופי הערב)
THE FEMDOM EXPERIENCE PLAY PARTY 2
הארוע יתקיים במועדון הדאנג'ן ברח' השרון 21, ת"א
את הערב יובילו מיטב השולטות ומלכות ממלכת אלכסנדריה המדהימות
הארוע סגור ומיוחד ולכן הכניסה בהרשמה מראש לכולם -
מספר המקומות מוגבל, הערב למוזמנים בלבד! האטנדינג לארוע מוסתר ודיסקרטי.
להנאתכם ולשימושכם, מתקנים וציוד במועדון למשחקי תפקידים, סשנים ופעילויות של שליטה נשית
על המוזיקה אחראי Dj Nadav שינעים לכם את הערב בווליום סביר ומוזיקה שתתאים לאופי המסיבה. שימו לב, זו אינה מסיבת ריקודים.
כיבוד חם שיוכן במיוחד לערב על ידי שפית מומחית יוגש במהלך הלילה
אפשר ורצוי להביא את הציוד האישי שלכם מהבית
חובה אישור סופי מראש במסר חוזר מאורלי פרידר או אורלי טל נא לציין בהרשמה מספר משתתפים + שמות/ניקים שמגיעים
המשתתפים נדרשים לשמור על פרטיות
הצילום במקום אסור בהחלט!!!!
קוד לבוש קפדני: שמלות ערב, חליפות, פטישיסטי, עור, ויניל, שחור ואדום, לטקס, מינימום שחור אין כניסה בג'ינס
מחיר כניסה: לנשים: כניסה חינם
גברים: 60 ש"ח
מחכות לראותכם,
Orly Frider & Orly Tal
הרשמה - פורום הבליינים
זה הולך להיות הדבר הבא!!!
http://www.domdomina.co.il/attachment.php?attachmentid=74143&d=1385996585&thumb=1
לפני 10 שנים. 30 בנובמבר 2013 בשעה 23:00
וכשהשמש נמחקת בשמיים
והלב מטפטף לי דרך העיניים
אז אני זוכרת יש ידיים שרוצות אותי קרוב
אני יודעת שזכיתי לאהוב
וכשהרוח אחרי הצהריים
היא מפזרת ענפים קטנים ובינתיים זה נעים
אז אני זוכרת יש עיניים שרואות אותי קרוב
ואני יודעת שזכיתי לאהוב
אני יודעת שזכיתי לאהוב
וכשהשמש יוצאת מעל המים
ומתחיל עוד יום אפור ובינתיים אין סיבה
אז אני זוכרת יש שפתיים שרוצות אותי קרוב
אני יודעת שזכיתי לאהוב
אני זוכרת שיש שפתיים שרוצות אותי קרוב
ואני יודעת שזכיתי לאהוב
לפני 10 שנים. 30 בנובמבר 2013 בשעה 22:33
לפני 10 שנים. 29 בנובמבר 2013 בשעה 18:10
לכל כלי יש קיבולת מסוימת שהוא יכול להכיל
גם לנו כבני אדם יש ליכולת ההכלה שלנו קיבולת מסוימת
כל אדם והיכולת שלו והקיבולת שלו.
כאשר שופכם מים לתוך ארגטל
והמים נישפכים ממנו כי הוא מלא עד תום
בסופו של דבר גם עם מראה האגרטל ניראה מאסיבי בעודו עדין
סופו להשבר לרסיסים קטנים.
אני מחשיבה את עצמי כאדם שיש בו יכולת נתינה עצומה ולהכיל ולקבל באותה המידה.
מי שמכיר אותי יודע מה מי אני.
הערב לראשונה בחיי לא יכולתי יותר להכיל את מה ששפכת לתוכי
הייתי כנה ואמרתי לא יכולה לתת כרגע מעבר למה שאני נותנת.
צריכה זמן צריכה את הסבלנות שלך איתי!
על זה קיבלתי "סטירה".
הספיק לי, די!
לפני 10 שנים. 29 בנובמבר 2013 בשעה 3:10
הכרתי גבר חכם
שהכיר אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי
שהעמיד בפני מראה
שגרמה לי להבין עד כמה איבדתי את עצמי
את מה שהייתי יותר ממחצית חיי
ואת מה שהפכתי להיות בשנים האחרונות
את מה שאיבדתי במהלך השנים בגלל פחדים
פחדים שלי עם עצמי
אלוהים איך נתתי לעצמי להפוך לאדם כזה.
אני , שאני יודעת להכיל ולהיות סופר רגישה ריגשית וקשובה לחברים, לחברות, לבני משפחתי
לא הייתי מסוגלת להיות כך עם בן זוגי.
אני לא מתכוונת לוותר יותר ולבחור בדרך הקלה
אני חייבת את זה לעצמי
חייבת את זה לבן זוגי (אם יהיה בעתיד)
ללמוד לתת מקום בתוך הזוגיות גם לגבר בחיי לא רק לעצמי.
מבינה שפגעתי עד עומק הנשמה בגבר שאני אוהבת, ואוהב כל חיי
שמנעתי ממנו את מה שיכולתי לתת לו, מנעתי את זה ממנו בגלל הפחד שלי.
אני לא רוצה לחיות בפחד הזה יותר.
לא מתכוננת לחזור על הטעות הזו שוב
לא מתכוונת לנסות לתרץ את זה
כי אז אני בעצם נותנת הצדקה לכך שהכל בסדר.
נישארתי עם תחושת החמצה של משהו אדיר שיכול לקרות לאדם, אולי , אולי פעם בחיים.
אני צריכה לחיות עם זה , אני הבאתי את זה על עצמי.
הלוואי והייתה יכולה להיות איזה נוסחת פלא כדי לתקן את הכל, ולהתחיל איתך דף חדש ,אני יודעת שאין כזה דבר, ואין לי את הזכות לבקש את זה ממך.
לילה טוב.
לפני 10 שנים. 28 בנובמבר 2013 בשעה 19:07
למרות היכולת הוורבלית שלי
אני מוצאת את עצמי חסרה במילים כאשר אני מרגישה
בניגוד לפני שניתן לראות בהם הכל
מעולם לא היו לי פני פוקר
כל תחושה, רגש מורגשים בפני, אם אני כועסת, עצובה או אוהבת אני לא יודעת להסתיר,
אני גם לא רוצה להסתיר את רגשותי.
היום היה יום קשה, יום של געגוע מוטרף ואי וודאות, יום שבו נסיתי להעסיק את עצמי בכל דבר אפשרי רק כדי שלא היה לי זמן לחשוב, להרגיש, כי ידעתי שאם אתמסר למחשבות על הכאב שגרמתי לך, הכאב שגרמתי לעצמי אני אקרוס, ואין מי שיושיט לי יד...
המחשבה על נסיעתי הקרבה לצפון לראות את ביתי והנכדה הפיחה בי קצת רוח חיים.
בדרכי לצפון ברכבת ישב מולי בחור שניראה בשנות 30 אולי 30+ לחייו ,מידי פעם הוא הגניב בי מבט, אין לי מושג למה.
הוא ירד מהרכבת תחנה אחת לפני, לפני שהוא נעלם הוא הניח את ידו על כתפי ואמר לי
"אני מאחל לך כל הטוב"
לאחר שהוא נעלם מעיני, הדמעות זלגו בשקט ללא קול...
לפני 10 שנים. 28 בנובמבר 2013 בשעה 6:00
All along it was a fever
A cold sweat hot-headed believer
I threw my hands in the air I said show me something
He said, if you dare come a little closer
Round and around and around and around we go
Ohhh now tell me now tell me now tell me now you know
Not really sure how to feel about it
Something in the way you move
Makes me feel like I can't live without you
It takes me all the way
I want you to stay
It's not much of a life you're living
It's not just something you take, it's given
Round and around and around and around we go
Ohhh now tell me now tell me now tell me now you know
Not really sure how to feel about it
Something in the way you move
Makes me feel like I can't live without you
It takes me all the way
I want you to stay
Ohhh the reason I hold on
Ohhh cause I need this hole gone
Funny you're the broken one but i'm the only one who needed saving
Cause when you never see the lights it's hard to know which one of us is caving
Not really sure how to feel about it
Something in the way you move
Makes me feel like I can't live without you
It takes me all the way
I want you to stay, stay
I want you to stay, ohhh
לפני 10 שנים. 26 בנובמבר 2013 בשעה 22:30
אמרת לי
Beware of what you a wish
והנה מה שאני מייחלת לו רוקם עור וגידים
בקצב מטורף שמשאיר אותי מסוחררת
זו אף פעם לא הייתה רק אמירה או שאיפה
היום זה עומד לי מול הפרצוף ועושה לי אצבע משולשת
להראות לי "נא, רצית, הנה הוא הגיע"
זה הגיע ברגע הכי לא צפוי
אני לא יכולה לומר שהוא לא הגיע ברגע הנכון
הרי אין כזה רגע נכון לדברים האלה.
זה קורה וזהו.
אני מקבלת אותו כאישה בזרועות פתוחות וכמובן עם חששות
הרי שום דבר לא יכול להיות מושלם.
למה חששות?
ההגנות שאנחנו יוצרים לעצמנו, החומות שניבנות במהלך שנים
שמסרבות לקרוס, להעלם.
הפחד שהבועה הורדרדה הכל כך מושלמת וקסומה שיש בה כל כך הרבה הבטחה
תתפוצץ, וכל שישאר ממנה זו ריקנות, כאב, ואכזבה.
יש לי קושי להתמודד עם כאב.
והנה מגיע הגבר שמצליח לסדוק את החומות שהיו לי לחממה, ולגעת בי לא רק כשולטת
אלא גם כאישה.
אוףףףףףףףףףףף איתך :)
לא אוותר על מה שמגיע לי.
אותך.