|
|
|
בתאריך 25.09.07 הצלחתי להדרס... ע"י אמבולנס..
פרמדיק מטורף פורר אותי לחתיכות קטנות של מיכל והשאיר קצת סימנים בגוף, והרבה בנפש...
אחרי אינפוזיה והרבה שכיבה הבנתי שאני חייבת קצת חופש ונעלמתי לכל העולם..
אבל מיכל, כמו מיכל, לא יכולה להעלם לנצח..
אז חזרתי. ובגדול.
לכל מי שכתב לי בתקופה הארוכה הזו - עדיין לא קראתי את ההודעות, אבל אני מאמינה שאצליח להשתלט עליהן תוך כמה ימים.. אז טיפה סבלנות..
הרבה בריאות לכולם :)
הצום עבר בקלות מדהימה...
בכל אופן, עדיין יש לי כמה סליחות להגיד. לא מיציתי את הטוהר של יום כיפור עדיין.. ומי שצריך להבין - יבין מתוך דבריי..
סליחה לך שזילזלתי
סליחה לך על הסטירות שחשבת שהן בדסמיות, אבל הן היו רק אלימות והוצאת תיסכול עליך
סליחה לך שקבעתי איתך ומשכתי את הזמן בכוונה
סליחה לך שנטעתי בך תקוות שווא בטעות ולא הבהרתי את עצמי מספיק טוב
סליחה לך שניצלתי את היותי יותר חכמה ממך
סליחה לך שלא עשיתי איתך ואיתה סשן, למרות שידעתי בדיוק מה רציתם כשהגעתי
סליחה לך שנתתי לך להתאהב בי. הייתי צריכה להיות אולי יותר קשה..
סליחה לך שלא התאהבתי בך
סליחה לך שכל פעם כשאתה מתקשר אני נמצאת עם ההוא
סליחה לך שכל פעם שאני נמצאת איתך מתקשר ההוא
סליחה לך שלא נתתי לך צ'אנס מהלב
סליחה לך שאני לא קוביית מזל
סליחה לך שהפסקתי לדבר איתך בלי להסביר לך כמה טעית
סליחה לך שלא עניתי לך במסיבה. לא ידעתי שאת שם..
סליחה על השוביניזם שלי, על הפמיניזם שלי, על הנרקיסיזם שלי, על ההתנשאות שלי...
אני לא אפסיק להיות עליונה, אבל לפחות אנסה לעשות את זה בצורה יפה 😄
קצת כועסת אבל מבינה
לא נעלמת לי בכוונה
פשוט שבינתיים כל כך הרבה קרה
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
קצת עצוב לי – אתה איש כזה חכם
ורק דבר אחד למדתי ממך:
עזבתי את הבית עברתי לדירה שכורה.
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתקשר אני יכולתי לענות
יכולנו לדבר אפילו על שטויות
שנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רע
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתכתב אני יכולתי בלילות
לשכב עם ערמת שקרים ולהתלות
היום כבר לא פוחדת שיעזבו בלי אזהרה
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
מאוד אוהבת – לא זאת השאלה
אתה מבין נכון אני לא יכולה
שוב לתת ללב שלי לחטוף ממך כזאת סטירה
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתקשר אני יכולתי לענות
יכולת לדבר דקה עם הבנות
שנים אני חשבתי שאולי עשיתי משהו רע
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אבל אתה יכולת להתכתב אני יכולתי בלילות
לשכב עם ערמת שקרים ולהתלות
היום כבר מחייכת וגם לזאת שבמראה
ועכשיו אתה חוזר בחזרה
אתה יכולת לבקר אני יכולתי לחסוך
שנתיים של טיפול כדי להבין בסוף
שחיפשתי את הדמות שלך בכל בחור שלי כרע
אז עכשיו אתה חוזר בחזרה
הייתי בנופש בצפון עם כמה חברים טובים.
מקום פסטורלי, הרבה ירוק בעיניים, באף ובריאות, הכנרת מבצבצת לה למרגלותינו וההרים מעלינו..
הייתי ממש צריכה את זה.
נכון שהבאתי איתי על כל מקרה את מזוודת ההפתעות ואיזה תלבושת שחורה, אבל זה רק ליתר בטחון 😄
היינו מספר זוגי של נשים וגברים, ומספר אי זוגי ואסטרונומי של סטייקים ושאר בשרים, גיטרה אחת, טרבוקה של אחד הנשלטים החביבים עליי, ושני כלבים.
פשוט משפחה גדולה ומאושרת..
הכל הרגיש כל כך נכון, כל כך טבעי, בלי מסיכות, בלי "למצוא חן", בלי ציפיות ובעיקר בלי אכזבות.
עשינו מה שבא לנו, זרמנו עם התחושות ועם הרגשת החופש המשכרת, צחקנו, דיברנו, אכלנו, שתינו, שטנו, שחינו, התקלחנו והלכנו לישון... זוגות זוגות בחדרים המרווחים של הצימר הענק.
קצת לפני שנסעתי פגשתי את אחד הנשלטים בפוטנציה שלי. הוא גם אמור היה לנסוע לאן שהוא ויחד עשינו מסע קניות לרגל הנסיעות..
פתאום הוא שלף מהתיק שלו חפיסת מרלבורו לייט ארוך והגיש לי אותה. זו כבר לא הפעם הראשונה.
בכל פעם שאנחנו נפגשים הוא מפתיע עם קופסת סיגריות שקנה במיוחד בשבילי.
פתאום זה הזכיר לי שפעם דרשתי ממישהו שיצאתי איתו שיקנה לי קופסה בכל פעם שאנחנו נפגשים, אבל הוא התקמצן ואמר ש"שליטה כספית לא עושה לו את זה"... חח
הכי כיף זה לדעת שהבן אדם באמת עצר רגע, חשב עליי, וקנה משהו כל כך קטן אבל כל כך גדול, בסך הכל 19 שקלים, אבל לסיגריות היה טעם מיוחד.
גם נשלט הטרבוקה קנה לי משהו, אבל אני לא יכולה לפרט בפורום הנוכחי...
תודה לכם נשלטים מקסימים שלי שתמיד חושבים עליי. חלק גדול מההנאה שלי בנופש היה בזכותכם 😄
אני חכמה, ואין דבר שעומד בפני הרצון שלי
אני לומדת מהר ומפנימה
יש לי יחסי אנוש מצויינים ואני מסוגלת למכור הכל לכולם
אני מצליחה ובעלת יכולת כלכלית
אני כריזמטית ואנשים אוהבים אותי וזקוקים לי
אני מתעוררת כל בוקר בריאה ושמחה
יש לי בריאות גופנית ונפשית
יש לי סיפוק אדיר בעבודה וחשק להגיע לעוד יום
אני בוחרת את ההחלטות הנכונות
יש לי משפחה חמה, אוהבת ותומכת
אני משכילה לשמור על היגיינה ולא מתערבבת במקומות לשא צריך
אני בן אדם פתוח וליברלי
אני דומיננטית ואסרטיבית, אך לא ברברית ואגרסיבית
אני אדם חם, אוהב ומפנק כלפי אלה שמגיע להם
יש לי מי שדואגים לרווחתי
הצלחתי להגיע לכל מה שהגעתי אליו בשתי ידיי בלבד
אני מכירה מספר טיפוסים קטנים, שלפעמים קוראים את הבלוג שלי, וכשרע לי - הם שמחים, אבל כשטוב לי - הם אוכלים את עצמם.. אז קודם כל, חבל על האנרגיות הרעות.
אני מוכנה לתת לכל אחד ואחד טיפה מהמזל הטוב שלי, טיפה מהשכל הישר שלי וטיפה משביעות הרצון שלי.
אם תשבו ותאכלו את הלב - זה רק יכביד עליכם. טיפת פרגון עוד לא הרגה אף אחד 😄
החיים הם גלגל. הייתי בכל צידיו של הגלגל הזה, גם בצדדים הכי נמוכים והכי קשים. זה לא שבר אותי, ושום דבר לא יכול לשבור אותי.
אז הנה:
* * * * * * *
* * * * * *
* * * * * * *
פיזרתי קצת חיוכים ואנרגיה טובה לכולם. אני לא מתקמצנת... יש לי מספיק :)
אני חושבת שקרעתי אותו...
השתדלתי לא להיות אלימה במיוחד, סך הכל הוא די רגיש וקצת ונילי.. אבל מה שלהט יצרים יכול לעשות...
והוא מקבל הכל בגבורה, לא בוכה, לא אומר את מילת הבטחון, רק גונח, ממלמל ומידי פעם צועק..
אמנם עברו כמה ימים, אבל רציתי להגיד לך שאתה כלב טוב, צייתן, נאמן.. יש לך גוף אלוהי, ריח משכר והמבט בעיניים הכחולות שלך פשוט מהפנט.
אל תדאג, הסימנים יעברו בקרוב. אני יודעת שקצת צרב לך, במיוחד אחרי החיטוי, אבל זה יעלם.
מה שכן, לא ראיתי גבר גומר ככה כבר הרבה זמן...
הכלים עדיין נקיים, המקרר עדיין מסודר, ואתה יכול להמשיך לנוח בנתיים. כלבלב שקסי :)
אולי אני על גג העולם...
יכול להיות שאני יושבת ככה קרובה לאלוהים? כי אני שומעת אותו בורא כאן לידי... יש קולות של יצירה..
הוא אומר "ויהי אור" ובאמת יש אור שם למטה...
והוא אומר "עכשיו התור של מיכל", והנה.. באמת מגיע התור של מיכל..
והנה, מצליחה בעבודה מעל המשוער, מצליחה לנפץ לכל המצ'ואיסטים את הבועה בפרצוף.. כל אלה שאמרו שאני לא אצליח, ובסתר ליבם קיוו שאכשל, ועכשיו אני יכולה לקנות אותם...
כל אלה שקימצנו על קופסת סיגריות מרלבורו לייט ארוך וחשבו שהם קונים גם אותי יחד עם החפיסה..
והנה, יש לי גברבר צעיר וחסון שמגיע בכל פעם שאני צריכה, ועושה בדיוק את מה שצריך, אפילו בלי להתאמץ... חטוב וחסון וסקסי ומצוייד היטב.. והוא עושה את זה טוב!! גאד דמט!
והנה, חברים חדשים נכנסים לי לחיים, כאלה שבכלל לא אהבו אותי במבט מרחוק, דרך החושך ודרך אותה שטחיות ששוכנת בדיעה קדומה ובחוסר הכירות, שחשבו שאני צבועה וגילו שאני בן אדם בדיוק כמוהם, ואפילו בן אדם נחמד, בעיקר כשאני שותה...
והנה, איזה אפס מהעבר מתחנן אליי, זוחל על 4, מושפל, מוכן פתאום לוותר על כל מה שכביאכול היה חשוב לו פעם - כשחשב שהוא בעל ערך, יודע שהפסיד את הדבר הכי טוב שהיה לו בחיים.. ורוצה רק עוד קצת, עוד טעימה אחת קטנה ממיכל הגדולה...
והנה, אמא שלי בריאה סוף סוף, טפו טפו טפו, טאצ' ווד.. האמא הנפלאה שלי, המתוקה, החזקה, שמגנה, שאוהבת בלי סוף, תמיד, בלי תנאים...
והנה, האחים שלי מסתדרים, עבודה טובה, חברה אוהבת, מגורים חביבים שלא אני מצאתי להם...
והנה, ארסנל העבדים המתוקים שלי, תמיד עומדים לרשותי, בודקים אם אני צריכה משהו.. מנקים לי, מסדרים לי, עושים לי מסאז' ברגליים...
ואפילו הבורסה, שעשתה לי את המוות בחודש האחרון, סוף סוף מרימה ראש ומחייכת קצת לכיוון שלי..
בוינה', ממש כיף כאן למעלה, ליד אלוהים... לכאן אני שייכת.
לא זוכרת מתי הפסקתי לספור, אחרי 20 יום, 30 יום... אולי אחרי 35...
המעיין יבש ולמרות כל ארסנל הנשלטים הממתין לי על 4, חלפה תקופה ארוכה של יובש..
לא יובש בסשנים, חלילה...מהם יש תמיד, אבל יובש בסקס..
מה לעשות, אני לא מסוגלת סתם לשכב עם כל דבר שזז.. צריכה מישהו מסויים..
אבל אתמול.. אחח.. אתמול... גברבר תכול עיניים, גבוה, רחב וחטוב צד את מבטי. כשראיתי אותו פשוט ידעתי שזהו. תמו ימי היובש...
לא בזבזתי זמן, סימנתי אותו כמטרה, והבאתי אותו, לאחר חילופי מבטים, לקום מכסאו ולגשש דרכו אליי. בדיוק כמו שאני אוהבת..
בזרועותיו האימתניות הוא הקיף אותי, קצת בבישנות, קצת בעוצמה, מחייך במבוכה לנוכח הישירות שלי, מסביר לי שהוא לא בדיוק נשלט.. אולי נשלט חלקי.. לא ממש בעל נסיון...
ואני, שיש לי תואר באילוף חסרי נסיון למרחקים ארוכים, ידעתי שהוא יהיה כלבלב למופת.
כצעד ראשון חטפתי את הבחור לממלכתי הממוקמת בצפון ת"א, מתעלמת מהחבר שלו שנשאר מאחור, מתעלמת מקולות המחאה, אורזת אותו בתוך היונדאי שלי ודוהרת לממלכה כשראשי מלא זימה.. כצעד שני החלטתי לטבוע בתוך שפתיו, רק כדי לבדוק שהן מתפקדות..
והן תפקדו.
לאחר משקה או קצת יותר, כשהייתי בטוחה שיכולת ההתנגדות שלו קטנה, וגם יכולת ההתנגדות שלי.. מיקמתי אותו על המיטה שלי בצורה מסודרת.
הוא קצת חשש מהאיבזור המקשט את חדר השינה שלי, אך במיומנות הצלחתי להרגיע אותו, לאזוק אותו ולתת לו טיפול CBT שהוא לא ישכח בחיים.. אולי גם אני לא אשכח..
הוא ביקש בלי סימנים, בלי כאב חזק.. הוא יעשה הכל. כל מה שאגיד..
הסברתי לו מה עליו לעשות כשהוא רוכן בין רגליי וממלא אותי בתחושה כל כך טובה, מוכרת, ומספקת, שואל כשפיו מלא במיציי אם טוב לי...
נכון, הוא לא יודע אם המילה "גבירתי" היא סקסית, אבל ברור שאם אני רוצה - ככה הוא יקרא לי..
כן, הוא חסר נסיון, אבל אם אני אומרת שטוב לי כשהוא כלב - הוא אפילו ינבח...
ובוודאי שהוא יקום לשטוף כלים, אבל לא לפני שינשק כל נקבובית בגופי בתשוקה...
כל כך צייתן, כל כך סקסי, כל כך מלא נכונות לעשות כל מה שאגיד.. שואל כל הזמן מה עוד הוא יכול לעשות עבורי, וגם כאשר המשימות אינן נראות לו, או מביכות, הוא לא מצייץ.. פשוט עושה מה שאמרתי. נשלט כזה עוד לא היה לי.. מצד אחד עלם חמודות ונילי וסקסי ומצד שני באמת מאמין שאני מלכה. לא כי אני אמרתי, ולא כי יש לי שוט, ולא כי הוא משחק משחק.. פשוט כי הוא מביט בי בעיניו הגדולות והצלולות ורואה מלכה שיש לשרת.
"תעשי לי סימן", ביקש במערבולת התשוקה, "אני רוצה שתסמני אותי, לא אכפת לי".. פיו ממהר להספיק ולטעום כל חלק ממני, איברו זקור והוא בוער מתשוקה, כבול לגחמותיי.
לא הייתי צריכה לשמוע את המשפט הסקסי הזה פעם נוספת.. ידעתי בדיוק מה לעשות.. סימנתי אותו כמו שמסמנים פרה, כמו שמטביעים תו תקן, כמו שמקלרים כלב מין...
השתמשתי בו ובגופו 7 שעות. 7 שעות של פיצוי על תקופה ארוכה של התנזרות, 7 שעות של תשוקה בוערת ושל פרצי אורגזמות שכבר הרבה זמן לא חוויתי..
7 שעות שכיפרו על כל מה שעברתי עד היום... ועל כל מה שעוד אעבור מעכשיו והלאה.
הוא לא היה צריך להתאמץ הרבה, לא היה צריך לנסות לעורר אותי, לא היה צריך להשתמש בידיו כדי לספק אותי, הוא היה מצוייד כהלכה, גדול, עבה, מסיבי, מספק ויודע בדיוק מה לעשות.
הוא זחל והתחנן, הסמיק לשמע דרישותיי המשפילות וציית, היה כל כך חטוב וגברי וסקסי וחסר אונים שלרגע חשבתי לא לשחרר אותו לעולם... השארתי אותו בממלכתי הנעולה עד לשעות אחר הצהריים, עם גישה מלאה למקרר ולמה שבתוכו, ובכאב לב הסכמתי לשחרר אותו אחרי תחנונים כדי שיספיק להגיע לעבודה שגם ככה פיספס את רובה..
הוא ביקש להפגש שוב, צמא ללמוד עוד על רזי עולם הבדסמ, כבר מתגעגע טרם הסתיימה הפגישה..
החלטתי לקרוא לו "בסט" - הטוב ביותר, ואני יודעת שהוא עוד יפתיע...
כן.. אתמול באמת הייתי מלכה.
קיבלתי הודעה מאחד המכרים שלי כאן באתר, אדם שלא שוחחתי איתו כבר די הרבה זמן...
לרגע אמרתי לעצמי שאולי הוא חושב בצורה קצת הרסנית מידיי, אבל אז הבנתי למה הוא התכוון..
השולטת יכולה לעשות הכל. זה לא אומר שהיא תעשה את זה, אבל עצם העובדה שהיא יכולה = זו השליטה...
איש חכם פעם אמר "אני חושב - משמע אני קיים", ואני משדרגת את המשפט ל"אני יכולה - משמע אני בשליטה".
אני יכולה לעשות הכל, לא רק בתחום הבדסמ ולא רק בתחום הזוגיות.. אני יכולה לעשות הכל, כל זמן שזה בגבולות החוק, וזה הופך אותי לשולטת בחיים של אחרים ככלל, ובחיים שלי בפרט.
החלטתי לצטט את אותו אדם, ללא פרטים מזהים, כמובן...
"החלטתי לכתוב לך , משום שאינך מעדכנת את הבלוג לעיתים דחופות. ובכל זאת רציתי להתעדכן.
אז תחילה אשאל לשלומך, איך אוויר הפסגות אצלך בזמן האחרון, יש שקט? יש רעש? הם באים בסנכרון הנכון?...
הצצתי בבלוג שלך, וקראתי את הפוסט בפעם השניה. אני חייב להגיד שבפעם הראשונה הוא עיצבן אותי (שזה היה כשפירסמת).. ואילו עכשיו, הבנתי את זה ממקום אחר, מקום קיצוני (אפילו יותר) של הזדהות.
ובזכות מי הבנתי? בזכות המגיבים הותיקים והמנוסים אצלך. הם מדברים על שליטה כל הזמן, ונושאים עמם פאזה כזו של בדסמים כבדים, וכשאני מסתכל מהצד, כמעט ולא מנוסה עם עיינים מאוד מאוד גדולות שרואות פרטים קטנים, אני שם לב שחלקם הגדול לא באמת חווה שליטה.
יותר משחקי סיפוק הדדים.
על פי גישתם, אני יכול להיות נשלט, עם גבולות מאוד מאוד ברורים, להגדיר שאני מוכן כמעט להכל!, חוץ מביזאר קשה ביזאר קל, חתכים, וכו וכו...
האם זה נקרא להישלט?...להכתיב למי ששולט בך מה מותר ומה אסור? התפקידים התהפכו כאן.
אם אני אוהב לקבל אנאלי, ושיתעללו בי טיפה, זה הופך אותי לנשלט? לא ממש, אלא לבחור שאוהב דברים ספציפים ומגדיר אותם.
ואני שואל, אולי הגיע הזמן לבחון את ההגדרות:
הרצון שלי הוא להישלט, ולהיות נשלט משמעו, בסופו של תהליך, להיות רכוש. ורכוש לא מגדיר מה הוא אוהב ומה לא, הוא מבצע, מספק, אומר כן ומבצע.
טוטאליות.
אם החלטת להגיע למצב שבו אתה של אדם אחר, כמו שהגדרת את זה כל כך יפה, ההגיון הוא אחד ובלעדי- והוא של האדם ששולט בך.
הבחירה וההגיון שלך באים לידי ביטוי במקום אחד- האם אני רוצה להישלט או לשחק משחקים.
כמובן שזה עניין של תהליך ובנייה, צריך לקחת בחשבון שאם התהליך לא פועל באופן אמיתי, אז כנראה שבחירת בן או בת הזוג אינה נכונה. אבל בסוף אם אתה של מישהי כלום לא משנה יותר, מלבד דעותיה, החלטותיה ופקודותיה, גם אם הן נראות קלושות מהמציאות.
חייב להיות פה אמון אדיר, אתה סומך על הבן אדם השני, לקבל את ההחלטות עלייך גם אם זה אומר להיחתך ולהיפצע, גם אם זה אומר לשכב עם 100 גברים בעשרה ימים, גם אם זה לא לאכול, לא לצאת מהבית ,לא לדבר, להקריב אצבע, זה לא משנה... ההחלטה היא לא שלך, אלא של האדם ששולט בך.
חלק מהאמון הוא לדעת שאת הצדדים שאתה צריך להוציא - הוא יוציא ממך בדרכו שלו, ולדעתי, זו שליטה.
זה הדבר שאני באופן אישי כל כך שואף אליו.
לא לאבד את עצמי. פשוט לתת את עצמי- נפש, גוף, רגש, לאדם אחר.
מצחיק לחשוב על זה מנקודת החיים שאני נמצא בה, בחור בן X, אי אפשר לנצח אותי בויכוח, אי אפשר להיות יותר חכם ממני, אני הולך לשנות את העולם, וכשאני נכנס לכיתה ופותח את הפה, אני לוכד עיינים כמו בחורה בתוך חדר עם 40 גברים, והן נשארות, כמה שאני רוצה. אין סוף כוח יש לי.
אבל אני מקווה יום אחד להגיע למצב שסוף סוף, כל ההרים הללו, שהם אני בעצם, יתגמדו לעומת בחורה עם גישה כמו שלך. אמיתית לבדסמ ולשליטה.
שלא יתחסדו ה"מנוסים"... צריך להגיע לכזו רמת ציות, שגם המוות הוא לא בגדר גבול. אתה פשוט יודע שהאדם שאתה איתו, ישמור עליך מכל רע:).
אז כל כך תודה, שהזכרת לי את המהות, את משמעות השליטה.
מכל הלב....
X"
אוקיי, תפסתי את עצמי סופרת ימים זוגיים וכל שבת שניה מתוך הרגל...
בשנייה הראשונה ששמתי לב לספירה המוזרה שלי הייתי בכעס על עצמי, אבל בשנייה שאחרי זה הבנתי שיש מצב שאני מציאה!
פתאום הבנתי איזה בן אדם נחמד ומתחשב אני, ועד כמה אני מוכנה ללכת לקראת אנשים שאכפת לי מהם.
תמיד אמרתי שיש לי סבלנות, אבל עכשיו אני מבינה עד כמה... איזה כח סיבולת יש לי, איזה רצון לנתינה, כמה אכפתיות... אפשר להגיד שבעולם הונילי אני האישה האולטימטיבית, רק שאני לא חיה בעולם הונילי, וכאן בדיוק נמצאת הבעיה...
תקשיבי, בלונדה, את יכולה להיות האישה הכי מבינה, קשובה, רגישה ואוהבת, את יכולה להיות חברת אמת, להיות סופר נהדרת עם ילדים ויכול להיות שהעצות שלך שוות זהב, אבל אף אחד לא מחפש אישה נחמדה. את מי זה בכלל מעניין?
אז היא הבינה הכל, וויתרה קצת פה וקצת שם, נתנה את כל כולה... פאק!!! איזה וניליות משעממת...
החברים שלי יקבלו הכל. באמת הכל. עד סוף העולם, רק בגלל שהם חברים שלי, אבל אתה.. אתה לא תקבל. למה? כי אתה נמצא דרגה אחת מתחת.
התפקיד שלי זה לקבל ממך, לא לתת. נכון שבזוגיות, כמו בזוגיות, שני הצדדים נותנים, אבל שלא יעלה לך בראש אפילו לרגע שאני אתן יותר ממה שאתה תתן, או אפילו כמוך.
אתה כאן כדי לשרת אותי, לענג אותי, להיות החפץ שלי. אתה לא תראה טלויזיה כי אני לא מרשה לך, ואתה לא תדבר עם אנשים בטלפון בלי רשות, ולעזאזל, אתה לא תנשום את האויר שלי בלי אישור מפורש ממני!
ואני? אני אגן עליך, על השפיות שלך ועל הבריאות שלך, אחייך כל פעם מחדש כשאתה מושפל עד עפר, אשתמש בך, אתענג עליך, אשפיל אותך, אבל לא סתם... אהיה האישה האכזרית, זו שאתה עורג אליה כל חייך, וזו תהיה המתנה שלי אליך. אולי. אם תהיה ראוי...
אני רוצה אותך גברי, חזק, כריזמטי, בעל בטחון עצמי אמיתי, כזה שיכול לעמוד בכל מה שאני עומדת לעולל לו.. גבר-גבר אמיתי, גדול, מסיבי, שיכול לספוג ממני את כל מה שיש לי לתת בלי להתמוטט, בלי לבכות.
אני רוצה אותך הכי גדול שיש, הכי חזק, כדי להפוך אותך לאפס שלי. כדי לשלוט בך, לצחוק עליך, להשפיל אותך, לבזות אותך ולהפוך אותך לחתיכת סמרטוט שמנקה את מה שהשאיר הקוקהולד התורן...
אתה תגיד תודה כשתורשה לשבת לאכול ליד השולחן ולא מהרצפה, אתה תאכל ותשתה את מה שאתן לך, תיסע עד לעכו כי מתחשק לי חומוס בטייק אווי, תטוס לירח כי רציתי לבדוק את מידת החמצן שם...
אמרתי פעם שהכל צריך להיות בגבולות ההגיון.. אז נעים מאוד: הגיון - מיכל, מיכל - הגיון... וההגיון שלי אומר שכל מה שאני פוקדת עליך הוא הגיוני ובר ביצוע. ה-כ-ל!
בלי פשרות, בלי "סטופ", בלי פוס משחק...
אני לא אספור ימים זוגיים, לא אבין כשלא נוח לך, לא אהיה סובלנית כשחם לך, קר לך, מגרד לך, או כשסתם אתה לא אוהב את הכלב שלי... לא אקנה סושי, לא אזמין אוכל מהקרנף, ואפילו לא אזיז את עצמי לכיוון המיקרוגל..
אתה תשב למרגלותיי, הסושי כבר מונח לפניי, בדיוק כמו שאני אוהבת, תסדר לי מפית, תמזוג לי שתייה, תושיט יד ותשמש לי כמאפרה, תרכן על 4 כדי שיהיה לי נוח לשים עליך את רגליי, תבקש סליחה בכל פעם שאני מצליפה בך על שאתה זז יותר מידיי, תהיה שטיח, כלב, כלבה, משרת, עבד, אפס, סמרטוט, שק חבטות פיזי ונפשי, ויברטור אנושי, מנקה, שליח, מלצר, תכבס לי, תנקה לי, תקנה לי, תלך ותבוא ותביא את החבר'ה לשם... ואל תשכח להגיד "תודה גבירתי" אחרי כל תיזוז קטן..
ואני?
בין הצלפה להצלפה, אני בטח אוהב אותך נורא!
