היום אספר על פנטזיות
זה לגיטימי לפנטז על הגבירה שלך בעיקר שלי....ויש המון על מה לפנטז.
יופיה רגליה עיניה וגופה האלוהיים הם מקור קינאה לכל עבד ולכל גבר שללא ספק מסובב את ראשו כשהיא עוברת ברחוב.
מאות קטעי פנטזיה רצו בראשי מאז הכרתיה לראשונה, למען האמת כבר מהפעם הראשונה בו ראיתי את תמונת רגלה בכלוב
אבל בחרתי לי דווקא את אותם קטעים שמשפט מסוים מעלה לך את הפנטזיה לכמה רגעים בראש.
"נדרש גם נייר טואלט" נכתב לי בהודעת המיסרון כשהייתי בדרכי אל הוד מעלתה היפה בנשות תבל מלכתי, ממממ עלה בראשי אותה פנטזיה שרק כמה ימים עברו מאז...."לא דאגת לשים נייר טואלט חדש בשרותים" נאמר לי באותה פנטזיה לאחר שסייימתי לנקותם, "אם כך, עבד עלוב וטיפש" נזפה בי בעלת העור החלק והמקסים, "נחסוך נייר ונשתמש בלשונך" ....
"אני בבית קפה למטה" אמרה המלכה הנחשקת שלי כששוחחנו לפני שהגעתי, מייד הגעתי לשם, הפנטזיה רצה לי בראש, רואה אותה יושבת, מלוא הדרה וקומתה הזקופה והנאה, מלכה אמיתית, בפינת הקפה, הכוס כבר ריקה, הסיגריה כמעט גמורה והחשבון על השולחן, משפיל מבט ומחכה לאות ממלכתי האצילית שללא מילים מביטה, אני ניגש כורע ליד שולחנה ומנשק לרגליה היפות והענוגות, לא מביט שמאל או ימין, כאילו אין אף אחד סביב, אבל אני בשלי, מנשק ומעריץ את הרגל האלוהית ממתין עד לתקומתה ועזיבתה את הקפה, אני משאיר את החשבון והטיפ ומקפץ אחרי מלכתי.
לפני 16 שנים. 31 באוגוסט 2008 בשעה 20:55