גם וגם

ציפורים מצייצות על עץ התות אדיר המימדים.

יפה בחוץ ושקט.

איוושות הרוח הקלילה מזמרת בעלים ומלטפת את לחיי.

צבעים רכים של אביב בין ערביים, פסטל חם.

ניחוח הארק בוקע מגרוני.

ניעות קלות באגני השעון על הנדנדה שבגזוזטרה.

נושם את מראות הגפן המשתרגת בין שיח השושן ועץ התפוח.

נשימות עמוקות לבטן את כל הרוגע הזה.

האם פורנו בוטה ועוקצני יסייע?

מכירים את זה שיש לך פנטזיה תקועה בראש והיא משתלטת חזק על יום שלם?

איך פתאום זה מחלחל ואתה חושב על הניואנסים הקטנים שסובבים את הפנטזיה?

אתה בטח מכיר את זה שככל שאתה יותר חרמן ומרגיש את הזרמים סביב הזין, אותה פנטזיה לובשת צורה ומלל יותר ממשיים. ואתה לא רוצה לתת לה לחמוק שלא תיגמר אז אתה מושך את החרמנות אפילו ליום נוסף ואולי קצת יותר על יד אי גמירה. 

מכירה את זה שהפנטזיה מחרמנת את המוח וממציאה יותר פרטים והחרמנות גוברת ומפיחה חיים בפנטזיה במעגל של היזון חוזר?

אני מכיר את זה שכבר מאד רוצה את כל מה שבראש יופיע כבר כאן מולי, נוגע, מדבר, מרגיש, ממשש. כל כך ממשי ברוחי שאני כבר מוכן לעשות הכל כדי שיתממש, כדי לחוות את כל הטעמים האלו מהתבשיל שהראש והגירוי הפיזי רקחו יחדיו. מוכן להתמסרות שהפנטזיה דורשת ממני כשותפתי, הדרישות המתגברות ומתגרות מצד שותפי, רק כדי שתישאר עוד קצת, שלא תעלם. 

מכירה את זה? איך הרטיבות זולגת והפעירות דורשת והפעימות בחלל הגוף מתגברות ולא מאפשרות לך להבחין אם הן נוקשות בבטן, בלב או שמקורן בכוס?

וזה כבר כמה ימים שהפנטזיה מחוללת סביבך וצובטת ומייסרת ומענגת בעצם היותה שלך, ואנחנו מקריבים שעות רבות להתארח בקירבה ולהקריב את עצמנו באופן טוטאלי על מזבחה אותו אנחנו בנינו. 

מכירים את זה שבשניה שבחרתם לגמור הכל מצטמק והפנטזיה נשאבת לחור החשוך ממנו הערנו אותה?! כאילו והתביישנו בחברתה, כאילו ייבשנו את תוחלתה בנו. כל מה שהיינו מוכנים לעשות למענה, כל הציות לרצונה ולמידותיה נידחים על הסף לאחר שהשתחררנו וגמרנו.

מכירים שאחרי כל כך הרבה רעש ופרטים וצבעים במוח אתם שוקעים לשקט ואיתכם שוקעים הדמיונות שעוררו אותכם כל כך וגרמו לאור הגדול להתרחש?

כמו להמשיך לצפות בפורנו אחרי הפורקן. 

* זה פוסט ביאור לקודמו. 

התמסרות; העברת הכדור למגרש היריב; שיתוף פעולה בהעברת כוח הממסר לגורם אחר; נתינה, שעבוד, חופש, אמון, ביטול העדפה עצמית. 

בעקבות החופש החלבי המרכך, השיחות המעניינות בערב החג אצל החברים המופלאים ולאחריהן הדינמיקה עם לילו, לה-לנו והו-לה מזדקר לי מצב רוח של התמסרות. 

פינגפונג בכדור הנפש שמזגזג בנשמה, לעיתים יוצא לחלל לטובת הכלל, ומי שמושיטה יד לאחוז בכדור להקפיצו במגרשה ולתעתע בו מולי זוכה לפתיחות משתפכת המעוררת התמסרות. 

זה מן מוזה מהפנטת הפותחת צוהר לצורך מיידי ותקווה המשכית שלרוב מפנה כעבור זמן את עורפה ומתרחקת אל מול חלון ההזדמנויות שמצר עלי ונסגר עד למוד התמסרות חדש שנולד אי שם בהפתעה. 

אני אוהב לדמיין את תחושת הלישה של הכדור הזה בתחנת הממסר. את הרגע בו הרוב המזערי עובר את קו האמצע למגרש המשחקים של השכן. 

תדמיינו חופשה
ככה באופן ספונטני, בלי תכנונים מיותרים.

ממש בסוף השבוע הבא שבו, כך יצא, אתם פנויים ובא לכם לעשות עבור עצמכם משהו נעים ומיוחד.

שבו שפת ים בחוף בתולי או לכל הפחות חוף השונה מעומסי חופשת הקיץ ההומים.
של קוקטייל ביד ורגליים משתעשעות באדוות קלות, מוחקות מחשבות טורדניות ומעבירות למוד של שקט נפשי והרהורי זימה. מבחינתי זה יכול להיות גם בירה צוננת או אוזו און דה רוקס.
תדמיינו פינוק של ארוחה המאריכה את החיוך שלכם ולאחריה תנומת צהריים
תדמיינו ישיבה על הבר ופנטזיה בה אתם פותחים בשיחה נעימה עם זוג שלגמרי במקרה עושה לכם את זה ולגמרי במקרה בא להם להתיידד אתכם קרוב.
תדמיינו שהם קינקיים לפחות כמוכם.
ולרגע אתם פוקחים את העיניים והם לא שם, רק נותרו הכסאות הריקים לצידכם שעשויים היו למלא את ההבטחה לו אנחנו היינו יושבים עליהם ומבקשים ממכם להעביר לנו את המאפרה.
וזה יכול לקרות ברודוס או זקינטוס, או לחילופין אם נמיר את חוף הים בספא, בברלין או ליסבון.
המקום אינו משנה את המהות.

בא לי באופן ספונטני פנטזיה ממומשת לשבוע הבא.
מי מצטרף?

למרות קירבתי המאד מסויימת לג'יניום המרוקני, מאד מציקה לי ההערה האדומה בפינה הימנית למעלה "תרבחו ותסעדו".

בהיסח הדעת, עיני צדה את צמד המילים הללו מזוויות לא ברורות.

עזבו את המלל ומשמעותו אבל זה שהכיתוב באדום, שולח אותי כל פעם מחדש לבדוק באם פיספסתי הודעה אדומה.

אולי הייתה כזאת ורק בגלל היסח דעתי, רבחתי וסעדתי, התעלמתי מהודעה ממש ממש חשובה?

אולי שלחו הודעות אדומות תחת רקע כחול מגונה ומרוב שמנתי וסלתי דילגתי על סשן ממש שווה שהוצע לזמן מוגבל בהחלט?

טוב נו, גמרנו את החג והוא גמר אותנו אז אפשר לחזור לשיגרה ולהנמיך ציפיות.

נ.ב. הפיטמה השמאלית עדיין שורפתתתת!!!1

ג׳ובראן חליל ג׳ובראן היה ידוע בנפלאותיו ובהגיגיו. רבות מהן היה מוצא בעת רעיית הצאן בזמן שהיה יושב תחת עץ האלון וחלילו בידו. 

יום אחד יצא עם קומץ תלמידיו אל המרעה, פוסע בשקט מאחורי כבשיו הפועים ונעריו המקפצים עד למקום מרבצם. 

בעוד תלמידיו שולפים את חליליהם ומרשימים בניגונים אותם למדו, ג׳ובראן לוקח את חלילו לפיו ומשמיע תו פה ארוך, צלול, ברור וחד. 

ניגש אליו תלמידו ברמה ושאל: ״מורי, מדוע כולם מנגנים מיצירותיך להפליא ואתה שעה ארוכה נשען על אותו הצליל?״

ענה ג׳ובראן: ״כולם עדיין מחפשים - אני כבר מצאתי.״

החוכמה ככל הנראה זה להיות במקום הנכון, בקצב הנכון ולהיות מדוייק. 

* היא תמיד שם, צריך רק לדעת למצוא ולגלות אותה. 

היה לנו כייף מאד. 

פשוט נעים ומקסים. 

המארחים שסוף כל סוף פגשתי אותם היו מקסימים, יפים, מאושרים ואפילו לא נורא מאיימים. 

החברים משכבר הלילות ( מודה, ספרנו יחדיו יותר לילות מימים ), מצחיקים ומחממי לב. 

האווירה הנינוחה, החיוכים והצחוקים הרבים, הקולות הרמים שנתנו את הטון העיקרי, מלווים בגמירה שלה ושלה ושלה ושל הלא פומבית. 

זאת שהטעימה לנו הרבה עשבי תיבול והתחברה לשחור השחור הזה משתלבת עם הדרסקוד יחד עם ההוא שלא ידע את יוסף ויוסף לטעום ממה שלא ידע, ואף אהב לראשונה. 

הברלינאים העתידיים אוחחח אתם טעימים, אוהב אתכם. 

והאחת ויחידה הערסיתפרחה שרק השם שלה תופס חצי מהזיכרון בפלא שלי. 

גם העוגה הקולקטיבית שהמתיקה בסבב את חך מסובי החבית ומחוצה לה על ידי המאכיל הלאומי. תודה לממתיקה. 

הצעצוע שתמיד מתחבר לי טוב באהבה גדולה עם הפרגונים הנעימים שלה.  

האוכל הטעים והשתייה המשכרת שהחמרמורת דואגת להזכיר לי ברגעים אלו.  

בדרך, העין הכחולה אף הצליחה להפגיש בין לילו והינשוף והיא ינקה ממנו בחיל ורעדה במקום לנשוף כך שאפילו חובשי המגבעת צחקו הלילה. מלכה אמיתית. 

עכשיו אני הולך לספור עודף. 

היה ממממממממ. 

אנחנו אוהבים אנשים שיש בהם אהבה בעיניים ובלב.

לא משנה מאיזה צד של המתרס הם בוחרים להיות.

שידאגו לעשות זאת עם נשמה.

הנה למשל היא דאגה קצת, אז לקחתי חלק משמעותי מהדאגות שלה עלי כדי שהיא תרגיש חופשיה יותר להתנהל חסרת דאגה.

אז אם כבר להגיע, עם איזו מסכה בפרהסיה להגיע הפעם?

פשששש - היה מעניין פה עם המלאכים

על הבלוג הקודם קודם לא היו קופצים מי יודע כמה אבל אולי יש כאן מישהו או מישהי או מישהם שהיו מעוניינים לקבל את המלאכים החמודים ששהו אצלי במשך שבוע (החל מהיום ב 21:30)?

ביקשתי 3 משאלות שוות! ובתמורה נתתי להם פרח לבן, נר ותפוח (וגם כמה אקסטרות).

הם לא כל-כך רוצים ללכת אבל דיל זה דיל.

נותרו שני מקומות בלבד.

כל הקודמת זוכה.

*הנחיות יועברו למתאימים.

למצויים בסצנה התלאביבית. 

התוכלו להמליץ לי על מועדון-בר שמביא לידי ביטוי את בסצנת הבילוי התלאביבית ישראלית באמצע השבוע לקבוצת בליינים מעורבת מחו״ל בגילאים 25-40?

אני ממש אודה כי חוץ מהמועדונים המוכרים כאן  (לא מתאים) לי אין מושג בשיט. 

אפשר גם בפרטי.