התיק השחור.
במהלך שנות חייו הוא גדל ושמח לשרת אותנו נאמנה.
תמיד שם, זמין ומוכן לשרת אותנו בתכולתו המפוארת
אוצר בתוכו את שני צידי השוט, כיאה למתחלפים.
אבל תמיד במועד ימי ההולדת הוא מתעורר לחיים, עולז.
יודע לישר כל חבל בו, לבדוק כל אטב ולמרק כל פלאג.
ברגע שאמצע ינואר בפתח ואני פותח את הארון, אני רק צריך להושיט את ידי והוא קופץ אליה.
חוגר את רצועתו סביב כתפי ונצמד למותני באהבה.
כן, אני מרגיש שהתיק השחור אוהב אותי כשאני לוקח אותו לטיול הקבוע והמפנק שלנו יחדיו באמצע ינואר.
התיק השחור נייד ותמיד הוא מתגרה בתיק הירוק שנשאר בבית. מוציא לו לשון או סטרפאון או משה שבינהם.
הפעם הוא שמח במיוחד כי לאהובתנו אנו הולכים לחגוג עגול ממש
וגם כי מניין ההצלפות, הגמירות, הירידות, הפנטזיות, הדקות והעבות גדלו בשנה.
יצאנו לדרך, אני כמנהגי נוהג והוא כמנהגו אחראי על ספירת המלאי -
5 חבלים
1 ערכת קשירה
2 פלאגים רוטטים
1 סטרפאון רוטט
זוג שואבי פיטמות
הענק הורוד מתלבש
האצבע הסגולה
גומיות
אטבים בצבעים וגדלים שונים
שרשראות משיכה
חגורת פיסוק
גאג
3 שוטים
כיסוי עיניים
מטפחות
3 מלבישים אחד עם פנינים אחד רוטט
בייצים סיניות
שמנים
הלבשה תחתונה ותחתוני ויניל
אולי היה שם עוד נשכחים בעומק ביטנו.
ואני משתף אותו בתכנונים למחר וגם למחרתיים
והוא שותק ומחוויר ומפנטז עד כמה הוא הולך לבלות ממש בקרוב.
ואז באים כמה בני זונות ופורצים לבגאז' בלילה ומפרידים ביננו לתמיד
עם כל אסופת האוצר שאגרנו
עם המתנה היפה שחיכתה בתורה להפתיע והברכה ובקבוק השמפניה שהובא מצרפת
ואפילו מזוודת הבגדים שהייתה ארוזה לנסיעה לחופש ומצלמת התיעוד
ועוד כמה דברים שראוי כי מקומם יהיה איתנו עכשיו ולא אצל הגנב חסר הערך.
אז נתחיל מחדש, ונחגוג בעל כורחו
ונתגעגע לתיק השחור ולכל האביזרים שהתחברו אלינו ממש וחדרו לליבנו.
טוב נו, לאו דווקא לליבנו.
ונאחל לזבל הפורץ הזה שיחברו לו את הכבלים שהוא גנב לפיטמות ואת הקצה השני למצבר של משאית דאפ דוהרת בכביש הערבה, מבלי שישכחו להצמיד גם את הגאג קודם לכן.
ואם הוא יבקש סליחה משכנעת ויתחנן, שיחברו לו גם את הורוד הגדול מאחור עם מאסקנטייפ.
גם לו מגיע משהו מיוחד.
לפני 13 שנים. 15 בינואר 2011 בשעה 16:16