גם וגם

איזה כייף להתעורר כך
לקפה ארומטי של בוקר
למוסיקה שנוגעת בלב ומצמררת את הגוף
עושה בי חידודים
שהירח המלא המתהדר בהילה ממגנטת לא לוקח אותי לארכדי דוכין והמלנכוליות, אלא גורם לי לחיוך עצום בתוך החזה, מאיים לבקע את הצלעות.

ובשתיים בלילה דפיקות בדלת, או שמא קודם היה זה צלצול הטלפון שהתערבב לי בתוך השינה ובישר לי שאת הפתעת ונסעת כל הדרך מהצפון הרחוק רק בשביל שיהיה לנו עוד לילה של התכרבלות ביחד.
זאת האהבה ואין בילתה.
ופלשת אלי מתחת לשמיכות והתחפרת בי לקבל את חומי המפשיר את צינת כפות רגלייך.
ופיטמותייך הזקורות מהקור החליפו פנים לזקירות מגעי.
כמה כייף להירדם ולהתעורר שהאשה היפה שלי כבולה בין זרועותי.

ונזכרנו בחגיגות יום ההולדת שנערכו השבוע.
בספירת גמירותייך המרובות, בשבירת השיאים.
בחידוד השולט שבי ובהוצאתו לפועל יותר ויותר מולך ומול ההתמסרות הבלתי מתפשרת שלך
בזיון המרובה, שלי, שלו, שלנו.
בצחוק ובכאב.
ב 20 פעמים ללא הפוגה, לא יותר, אבל גם לא פחות!!!
ואני חושף את התחת שלך המעוטר בחבורות מרשימות מעשי ידי וידיו ומתגרה בשנית
וחשבתי על כל הצעצועים שיש להשלים, וגם שבלעדיהם יש אותנו.
ויש פה אותך לסישוני שבת.
אולי כמו אצל צ'יטה השולט הגעתי כבר למסקנה שהגמירה הסאבית באמת שווה דבר או שניים, או 20.
ואת, במבטך המקסים, סימנת את הדרך ותקחי אותי לשם.

ואז עם הקפה והסיגריה נזכר בג'וני שועלי שמספר לך שלעיתים את לא קולטת שאני איתך
ואין אחרת
בכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר
מסתגר בחדרי חדרים שלא יראו בי אבל

מה את מבינה מה את מבינה
לא אמרתי שאת לא בסדר
רק שלא מוצא בי מה להכיר
תסתכלי על עצמך איך את מתלבשת
כאילו הולכת למסיבת ריקודים
ואני עם רוחות הסתיו בשלכת
עץ עירום כביום היוולדי

לעיתים את לא קולטת
שרק אותך אני רוצה
ובלעדייך אני כמו סהרורי
מתהלך בדרכים לא מביט לצדדים
כי אין אחרת

אותי את מבינה.

שתהיה שבת עונג.