גם וגם

בין מפת האסטרולוגיה שיצרו עבורנו בערב הכיפורים לבין המפגש בו נחצו הגבולות המעטים שעוד נותרו בחג הפורים הפער היה קצר.
לילו אהובתי, מושא השכינה בעיני, הקרינה אור ואהבה על כל הסובבים שהשתתפו בערב חג חד פעמי משופץ זה. הצרה עם ערבים חד פעמיים שיש להם זהות משלהם ונטייה להתרבות. בייחוד כאשר הם כל כך מוצלחים.
אני חושב שיאמי זאת קריאת התפעלות מינורית לעומת מה שהתחולל שם.
אני חושב שיורודיסני הגיעה לישראל וברכבת ההרים שכחו לכוון את הטיימר
אני חושב שלגעת באושר זה ממש לא סידרה למרות שאצלך זה כבר סידרתי.
אני חושב שראיתי אהבה מנצנצת בכל כך הרבה עיניים ובכל כך הרבה חיוכים.
אני חושב שמכיפורים לפורים המרחק קצר אבל המהפך עצום.
ואתמול למדתי מושג מילולי חדש שהמסיבה הזאת באה במיוחד בכדי להמחיש אותו הלכה למעשה: "דבש קיפודים"
הילולת פורים הגדולה התכנסה לאינטימיות
שבי פה, אמרתי ומתוך עליצותה הבחינה במבט החד והנוקב שלא איפשר לה לחשוב ולו לשבריר שניה לפעול בניגוד לרצוני.
ההתלקחות הייתה מפתיעה ומהירה, תוך שניות גופה נעקד ורק אגנה נותר חופשי לתנועה מוגבלת.

ידיים
ידיים ואצבעות ממוללות, ממששות, תרות אחר כל פיסת גוף חשופה בך,
ידיים שהובילו אותך לצמא אין סופי, לגירוי מתמשך ולתעופה למחוזות שרק ניתן להתקנא בהם,
לקחו אותך ברצון לחוות עוד, לדעת.
לקחו אותך למקומות שאני שואל את עצמי האם הם באמת קיימים בעולמנו אנו.
ואת עונה לי בחיוך המבויש והכן שלך, "כן, הם קיימים".

ובסחרחרת המתגברת הזאת את חשה באהבה אלייך הנאספת סביבך ומתמסרת.
מתמסרת ורוצה עוד מאותן עוצמות שליוו אותך בריקוד החושני המטורף הזה סביבך
ואני עוצמתי.
מרגיש לי שמנהל מעלייך את ההילולה
מרגיש את מעגל השבט סביבך ואת מועלה על המוקד.
קולות חייתיות נפלטות מגרונך באופן בלתי רצוני, שואגת אל תוך גמירתך העצומה.
כואבת
דורשת.
מתפרקת אל תוך זרועותיי ברעד המורכב מאינספור חלקיקי תשוקה ואהבה המתערבבים לישות הזוגית שלנו.

ואני שולט במצב.
אוחז בך ומטמין אותך עמוק לקרבי,
חופן את גופך הרך כפלסטלינה יוקדת ועושה בך צורה.
מודע לשולט שבי ולסאבית המתפרצת מתוכך, שלי.
לאושר המציף אותך מתוך שייכות טוטאלית, בכניעה.

בדרך חזרה קשיי הישיבה העידו על הסימנים הצבעוניים הרבים שעיטרו את ישבנה העסיסי, זכר למחולות.

וכעבור יממה את רוצה שאני אדע גם
"אני רוצה לדמיין שיש שם משהו" את אומרת לי ואני מנסה להבין לאן את חותרת.
ואני חושב שבאותם חוזקים בהם אני מחזיק, כאשר הרגליים כל כך על הקרקע, לעוף איתן לשחקים מצריך הרקולס קוואדרו רק בתור התחלה.
ואת, בניסיונך המופלא וחוכמתך המרובה, מצליחה להכניס טוויסט בעלילה באופן כזה שמעוות את המציאות שבעיניי למציאות מעולם מקביל בו גם אני עשוי לעוף.
"אני יכולה להזקיר לך את האירועים בדרך שתחבר אותך לחרמנות ולזה שידיים אחרות, זרות, נוגעות בי." את אומרת.
אני נדרך להמשך.
יודע שהוא יגיע כהצלפת שוט בעודי נטול מגננה.

"זה מאד פשוט יקיר, תחשוב איך אני חשופה ככה לפני כולם. איך אחרים נוגעים בי.
אתה גם יכול לנסות לדמיין איך סיטואציה כזו מתרחשת מול עיניך כשלא אתה השולט בה, אלא יושב ומאונן בצד. אולי אפילו עקוד ממולי, כפי שאני הייתי מולך.
פתאום אתה הוא חסר השליטה, לא יכול להציל, לא יכול לגעת. מנוטרל ומטפטף.
שומע את האנקות, רואה את הגירוי. אולי מושיבים אותך מול התחת והכוס, שתראה את הרטיבות הזולגת שלי, רואה כמה אני מגורה.
בדיוק כפי שראית כשנעמדת ברוב און מאחורי."

ובעודי עונה באופן מגומגם על הקושי שלי והרצון שלך את ממשיכה בשלך

"...איך אני מוצצת כל זין שנדחף לי לפה, בלי להבחין של מי הוא,
איך הכוס שלי זולג על הידיים והזיינים שנדחפים אליו
ואתה רואה איך מתעבה ויודע שעוד מעט יחדור אלי,
תראה איך הכוס שלי מתכווץ סביבו, מתמלא לגמרי
תשמע איך אני נטרפת"

ואת נטרפת.
וברור לי באופן ממשי שבא לך על זה
ואת רוצה שאתן לך דמויות ושמות לסיפור. פנים וממשיות.
איך בשלב מאוחר יותר יוכלו להצטרף אלי גם אופציונאליים מעניינים יותר
להגיד לך מי נמצא שם בעיני. למי את מוצצת כל כך בהנאה.
למי אני מסייע.
ואת רוצה שאפרט איך אני מרגיש כשאני רואה את העור שלך מצטמרר וסומר מידיים אחרות
איך אני מרגיש כשיש זין זר, אחר, מוכן עבורך
איך אני מרגיש כשאני רואה אותך רועדת כולך, מולי ולא ממני
חסרת אונים אבל גם מגורה בטירוף

ובאותו האופן שאת מתמסרת,
לי זה מטריף את הצורה.
ואני שוקל את המעבר בין כיפורים לפורים
כי 30 ל 30 זה כל המשקל הקל שמאפשר את הניתוק מהקרקע לקרוז עננים
ומה זה 30 גימטריים ביננו המאפשרים עוד טיסה המחופשת למפת דרכים מוצפנת.

ואני אומר לך ועונה על אותן כושיות
ואז את מבקשת את הנייד שלו ומתקשרת.