גם וגם

גן עדן
כנראה שאני מזדקן.
הייתי בגן עדן ולא הבחנתי שהוא כזה. רק אחרי שלוש בירות והרבה צחוקים הבחנתי.
אז גם הבחנתי שאני מזדקן. בחיי שצריך לחיות את החיים ומהר.
חכם כורדי אחד (למה תמיד הכורדים הם סינים בסיפור) אמר לי שאם עברת את גיל 40 והתעוררת בבוקר ללא שום כאב, סימן שאתה מת.
איש חמוד אחד אבל ממש, הזמין אותי לארוחת ערב באחד המקומות היותר משמחים בעיר.
עד לאותו ערב לא ממש הכרנו, גם עכשיו אנחנו לא מאד מכירים אבל גיליתי בעצמי שמה שאומרים עליו זה נכון. הוא באמת חמוד.
אמרתי לו שחיבורים אינטואיטיביים הם הכי הכי.
דברים לא קורים ללא סיבה.
תמיד בחיינו יש CAUSE AND EFFECT ברוב המקרים קשה לנו לפענח את הסיבה והמסובב הקשור אליה. צריך אימון ואמונה בכדי להיות מסוגלים לרדת לשורשם של אמיתות בכדי לדעת לזהות מהי התוצאה המחוברת לאקט שפעלנו על פיו.
אז נפגשנו והוא היה כפי שאני הבנתי עם אשתו. כנראה פיספסתי כמה דברים בחיים כי האופן שהוא דיבר על אשתו מהשניה שהתיישבתי, באהבה, ובסגידה הראויה להערכת אין קץ, עורר בי פליאה וחיבור אינטואיטיבי לבחור.
כמה רגעים לאחר מכן בזמן שאנו משיקים כוסות יין הוא לוחש דבר מה באוזן, ואני מתקרב בכדי לשמוע שוב כי לא בטוח ששמעתי נכונה והוא חוזר על דבריו בקול רם יותר ומקרוב יותר ומספר לי שהם כבר חודשיים ביחד. חברים.
כנראה שאני מזדקן.
לא קלטתי שהאיש בגן עדן, פרדייס של מתחילים.
ובשיחה שהייתה לי לאחר מכן עם לילו נזכרתי שגם אני מרעיף עליה מחמאות רבות באוזני כל אלו שמוכנים עוד להקשיב לי. והיא מצידה אמרה שגם היא עושה בדיוק את אותם דברים ויותר. גן עדן של מזדקנים.
והאוכל טעים והמשקה משכר והשמחה רבה והמוסיקה רמה.
רמה מדי.
ישבנו עם הגב בצידו הפנימי של הבר, מוסיקה רועמת שמקפיצה את הקהל וגם את הטבח ששלף מקלות תופים והתפרע באטרף על שולחן העבודה, הסירים והמחבתות.
מה זה מדליק למי שאוהב להתחכך באסופת חתיכות תל אביביות שעלו לתפוס קדושה מחרמנת רוויית צ'ייסרים ואולי על הדרך לנענע איזה גברבר או שניים.
גן עדן לשומעים.
כל הפניות והמילים שנאמרו סביבי התאדו בחלל החדר ללא מענה. או נכון יותר לומר שנענו בסקאלת חיוכים אוויליים עד שרמנטים מצידי, תלוי במספר הצ'ייסרים שהפונה התורנית הכילה.
אז יצאתי לצידו החיצוני של הדלפק-בר כדי לשזוף את עיני בחגיגה.
מצידו הזה של המקום, על המדרכה, אני כבר שומע חלקי משפט ורואה את הפנורמה המפתיעה של המקום.
נשים, נשים ועוד נשים.
בודדות מפלרטטות, זוגות טורפות וחבורות שרות, צוחקות ומתפרעות.
עכשיו שאני במקום שבו כבר אפשר לשמוע אני רחוק מדי מגן העדן הזה.
אני הוא המלך מידאס. ממרחק של נרות חנוכה, איני יכול לקרב אל פי מפירות גן העדן שיהפכו לברמה זהב בעל אוזני חמור.