זה נראה לכם טבעי ששורה אדומה יוצרת אצלי קודם חרמנות ורק אחר כך סקרנות שגוררת מציצנות.
זה לא אמור להיות הפוך? קודם סקרנות ורק לאחר שמציצים לשורה ולבעל השורה המוח צריך להחליט אם יש בכלל מקום לחרמנות.
היי, זאת כולה שורה אדומה. לא שורה לבנה או משהו שעשוייה באופן טבעי להעיף אותך לחרמנות או לאלוהים, רחמנא ליצלן.
ואם זאת בכלל הודעת פרסומת או איש אחד שכתב על חזרה בתשובה עם תמונה של אוירון שהוא הוריד מגוגל ?
זה מראש לא אמור לחרמן אותי בכלל.
אולי אותו זה אמור, סוטה מטוסים.
אפילו מביך להתחרמן מראש רק בגלל צבע הפונט שפתאום מישהו החליט להיות נחמד ולשלוח לך פקודות לביצוע בהודעה אדומה שמרטיטה את הזין או מרטיבה את הדגדגן או שהפתיעו וכתבו ״היי״, רק כדי להגביר את יצר סקרנותי ומן הסתם החרמנות כבר מפעפעת בי. ואם הייתי עיוור צבעים או עובד על מוניטור 14 אינץ׳ ירוק שחור מרצד. האם לריצוד היה אותו אפקט של ריצוי עצמי?
הציפייה. אוח הציפייה שהכינו עבורך משהו אישי רק עבורך ורק אתה תרגיש את כל כולך נוטף מה״היי״ המפתיע הזה. תודו שזה מרגש.
גם לאחר שעשיתי סדר קדימות בתחושות בין חרמנות סקרנות מציצנות ותגובה, לרוב בין שלבים אלו מופיע חיוך נעים שהאדומה יודעת לעשות.
טוב יאללה תפציצו ואני..... (-;
ואני..... ((:
רגע, לא מצליח להתרכז.
ואני..... אגדיל את המסך למקס פונט אדום, אשכב בהנאה ואביט בנכנסות אחת אחת.
בפרק הבא, אפקט הדינגדונג כאשר יש הודעה אדומה חדשה ולא צפית אותה מגיעה.
