לפני 11 שנים. 7 ביולי 2013 בשעה 16:59
הסברתי לה
שהרצונות שלי נמצאים גבוה ורחוק
לפחות במד העיניים שלי
ואחר במקומי היה מוצא את הקו הישיר הקצר ביותר, המחבר בין שתי הנקודות
בין המוצא ליעד.
ואני בוחר בשביל הנחש
מתברבר
כל הדרך למעלה
מתפתל
וחוזר צעד אחורה
ומועד
ושוב עולה
ועל הדרך עוצר לנוח ומתעכב לנהל יומן מסע ולבצע ספירת מלאי.
וכשאני כבר מתקרב
וקצת מותש
וקצת תוהה
אבל מבחין במטרה, אולי אף בהישג יד ורגל
מספיקה מילה אחת של ספק או אי שביעות רצון
שתגרום לי להידרדר חזרה למקום שממנו התחלתי ואף מתחתיו.
כי כשאני מסתכל על הקוצים שבדרך
המבט שלי גורם להם לגדול
ולהתפתח
ולהתחזק
וכדרכם של קוצי
הם מביטים בי בחזרה, בעקיצה.
