לפני 11 שנים. 8 בספטמבר 2013 בשעה 6:02
מצפה להם.
לאותם ימים נוראים, מטילי מורא ויראת כבוד.
כאן ועכשיו.
ימי סליחות בהם תינתן לי ההזדמנות לבקש סליחה ומחילה עמוקה ממכם.
שיתאפשר לי כבן אנוש על האדמה שלכם לטעות כאחד רמשי האדם ולכפר כרצונכם על אותם חטאי איש.
ימים נוראים בהם מותר להשתופף נמוך ככל הניתן ולחוש בהתרוממות הרוח המוענקת ברוחב ליבה וידה ובאמות מידותיה של הבריאה, השכינה הגומלת, הדורשת את יראתה וכבודה.
פותח את היכלי לרווחה, לקבלה ונתינה.
וכל המרבה הרי זה משובח.