אהלנים בלוג חדש.
אני מודה, שעקבתי בעניין מסוייג אחרי מספר בלוגים פה, באתר, ונתקלתי בלא מעט תיאורים נוסח "פנטהאוז": התעוררתי ערומה, עיני מכוסות, ואני שוכבת על מצע קר, וקשה.
הריח במקום הזכיר לי מרתף ישן בו נהגתי לשחק כילדה.
לפתע חדר זין גדול וזקור אל פי, בלי כל התראה................וכן הלאה.
מעולם לא היתה לי, אין לי ולא תהיה לי כל כוונה לכתוב דברים מהסוג הזה בבלוג הזה.
הבלוג הזה מהורהר כשאני מהורהרת, עוקץ כשאני רוגזת , ומשתלח כשמתחשק לי.
את אהבתי אמסור לאדם שאני אוהבת. לא פה.
את שמחתי אולי אפרסם פה, אם תהיה קשורה למתרחש בעולם, לא לאהובי.
את העצב שבי יקרא רק מי שמעניינים אותו [או אותה] הגיגים שכלתניים ולא אישיים גרידא.
לא מעניין אותי למה אנשים שלא מעניינים אותי הגיעו לאתר הזה.
ואנשים שמעניינים אותי - מעניינים אותי מעט יותר מאיך ולמה הגיעו לאתר הזה.
תגובות ,כל תגובה ותגובה, תכובדנה, גם אם תהיינה אידיוטיות, למעט תגובות PC משעממות יתר על המידה.
השפחה הזאת לא אוהבת PC , וסמוכה ובטוחה שכל החושב שגם היא "הטיפוס השפחתי המצוי" יגלה שאולי יש טיפוס כללי, שהיא נמנית עליו, אבל היא יודעת שיש וריאנטים רבים גם בו, והיא בכלל מוטציה של שפחה.
לפני 17 שנים. 30 במרץ 2007 בשעה 6:38
