אז מה היה לנו בינתים...

אז בעצם הוא בכלל לא מכאן. ובעצם גם אין לו שום מושג (או שהוא סתם מכחיש.). ובעצם אני מכירה אותו די מזמן, חבר של חבר... והוא בכלל ילד ביישן ומופנם, כמעט בתול ניתן לאמר...

אבל כשהוא מדבר אליי -ככה-.... מררר... אז -אז בדיוק- מדגדג לי באידיאל.
הוא לא בדיוק מבין את זה (אוי, איך שהוא אומר "תתפשטי"), זה גם לא במיוחד מושך אותו (איך שהייתי מוכנה לוותר על הכל כשהוא אומר בטון הזה שלו "אני לא שואל אותך"). ובעיקר לא בזה הוא מעוניין...
ואם כבר אז גם הוא בלתי מושג.

ובחיי, למרות כמה שנעים איתו לעתים, אני לא אשלה אף אחד,- אן שום סיכוי שבעולם שאני הולכת לאלף לי דום עכשיו...