אז מה היה לנו בינתים...

אני יודעת שדילגתי על 8.
ז"א לא שאני דילגתי, רק חסכתי מכם פרטים.
האמת אין לי מושג לגבי 8, הוא מר-מושלם שכזה. יפה, חכם, קשוח... בכלל אפילו לא שום דבר קטן להתלונן... לא יודעת. מתוכנן לפגוש אותו שוב, אולי אוכל לאמר יותר על החידה הזה אחר כך.

עכשיו רציתי לכתוב על 9.

בתמונה הרחבה, אתה מתאים לי בדיוק. אני יודעת שמה שאני רוצה ומחפשת באופן הכללי יש בך. את הנכונות הזאת לסדר אותי, לשים הכל על מדפים ולתייג. אני יודעת שתוכל לספק לי את מידת השליטה שאני מחפשת, את הריגושים הקטנים והגדולים, את הכתף התומכת, יודעת שתהיה קשוב, יודעת שתוכל להיות 'אדון', לתת לי את השייכות, לדרוש ממני, לקחת. ויחד עם זאת לספק לי את הקירבה האנושית שאני צריכה כל כך. יודעת שאם יקרה בינינו משהוא תוכל גם להיות בן זוג, יש בך את מידת ה'וניל' כביכול שאני רוצה וצריכה. יודעת שאני יכולה להשתטות איתך, לידך, לשחק, לעקוץ, להשתולל, לקפץ, להיות ילדה קטנה, להנות בפשטות.
יודעת שאתה פשוט מתאים. נוח. נכון. יודעת כמו בונה מראש מערכת יחסים איתך.

מה שאני לא יודעת זה האם אני יכולה להתפשר. אין לי מושג למה אחרי כל זה אני מרגישה כאילו זה יהיה להתפשר. אולי כי זה נוח כל כך. אולי כי חסר לי להרגיש את הבעבוע הזה בתוכך של יצר סאדיסטי שירצה למחוץ אותי. את הזיק הניצת בטורפים שבין ההומוסאפיינס שכל כך מדליק אותי ברגעי טירוף נוטפי מיניות שימושית.

...
...

איף. גרר. מיאו. תמיד רוצה יותר, תמיד רוצה הכל.
אם אחליט 'להתמסד' זה יהיה כנראה עם אחד כזה, איתך. נראה. יודעת שיש לנו זמן והתלבטויות וצחקוקים ביחד עד אז.