1. הוא לא באמת עייף, הוא מזיין גם את חברה שלך.
תראי, אולי זו מחשבה לא כל כך נוחה, אבל מה לעשות. גבר שאומר לך שהוא עייף/צריך לקום מוקדם מחר/מספיק לו 3 פעמים בשבוע, פשוט אומר לך באופן מנומס שאת לא היחידה שהוא מתקתק כרגע, אז ליי אוף, ביץ'.
זה לא שהוא אוהב אותך פחות, זה לא שחברה שלך יפה ממך, פשוט כוס אחד כל הזמן זה משעמם. אם תחשבי על זה רגע ברצינות ותהיי כנה עם עצמך (בקשה בלתי אפשרית מנקבות, אני יודעת, אבל תתאמצי) תגלי שגם את משתעממת רוב הזמן מאותו זין כל הזמן.
2. הוא לא באמת נהנה לשמוע על מעללייך המרתקים במשרד, הוא רק ממתין בסבלנות לרגע המתאים לסתום לך את הפה. בזין.
חמודה, את אינטליגנטית. ושנונה. אפילו טיפה מצחיקה לפעמים. וזה בסדר, רוב הזמן. אבל באופן כללי אם את כבר פה, רצוי שתעשי משהו מועיל באמת.
3. כשאת לא שם, הוא לא מריח את החזייה שהשארת "במקרה" ודומע ענוגות מגעגוע. הוא פשוט תוהה למי מהשרלילות החזייה שייכת.
הטריקים המלוכלכים האלה של להשאיר "מזכרת" מאחור כדי לגרום לו לחשוב עלייך ועל כמה הוא לא יכול לחיות בלעדייך - מיותרים. הוא לא זוכר אותך שנייה אחרי שהתלבשת והזמנת מונית, אז אל תטרחי לרכוש חזיית תחרה של ג'ק קובה ב-500 שקל. את לא תזכי לראות אותה אחר כך. לא חראם?
4. הוא לא באמת חושב עלייך כשאתם מזדיינים.
מה לעשות, היום שלו עובר, כשהוא גדוש במתדלקות, במלצריות, בפקידות קבלה, בעמיתות, בפועלות ניקיון, בארוחת ערב אצל אמא... כל אחת מהן מהווה מושא לפנטזיה מיידית ומתויקת אוטומטית בפולדרים קטנים, צהובים ומסודרים עם שמות כגון: "ציצים גדולים"/ "בטוח בולעת"/ "הייתי קורע לה את התחת" ועוד. ברגע ששכבת איתו כבר פעם אחת, את לא יכולה ולעולם לא תהיי מושא לפנטזיה, אז כדאי להשלים עם זה או להעמיד פנים שלא אכפת לך. זכרי: סצינות קנאה אינן מחמיאות לפרופיל.
5. את לא באמת חושבת שהוא הכי נמשך לשמנות עם שפם, נכון?
הוא יגיד לך מה שהוא חושב שאת רוצה לשמוע, ולו בשם התקווה הקלושה שהזין שלו יחוש באיבר חם הנסגר עליו. בדרך כלל הוא לא יהיה בררן במיוחד אם האיבר הנ"ל יהיה עליון או תחתון, ומאחר שכבר סגרנו שהוא לא חושב עלייך כשאתם מזדיינים, גם לא ממש אכפת לו איך את נראית כשהוא חרמן. אין גבר שלא מוצא את היופי הקלאסי העדין, הבלונדיני, זקוף החזה – מושך. אבל מה את מצפה שהוא יגיד לך? "את דוחה בעיניי, אבל אני חרמן"? למדי להאמין לו כשהוא אומר שאת הכי יפה בעיניו ותעשי את מה שבאת לעשות.
לפני 17 שנים. 7 בספטמבר 2007 בשעה 10:18