סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 9 שנים. 15 בספטמבר 2015 בשעה 10:38

תקשיב, חבוב, יש מקום רק למתבכיינת אחת בקשר הזה- וזו אני. 

 

 

לפני 9 שנים. 14 בספטמבר 2015 בשעה 22:11

ומה אתם חושבים שזה מעיד על האופי שלכם?

 

אני אוהבת מתח. כמה שיותר מתח יותר טוב. מתח עם תעלומות ורצח, וגם מדע בדיוני פילוסופי. לא הטכני, אלא זה עם הרעיונות המקוריים. וכמובן, רומנטיקה עם קונפליקטים פסיכולוגיים. אין כמעט כזו טובה. 

 

לפני 9 שנים. 14 בספטמבר 2015 בשעה 19:55

כל הקשרים שלי, ללא יוצא מן הכלל, היו הרי-אסון.

 

הגיע הזמן לבדוק מה שבור בתוכי. ולטפל. 

 

 

****

היום הסתכלתי על הגוף שלי, במראה. הגעתי למסקנה שאני אוהבת את הגוף שלי. שהוא גוף שאפשר לאהוב ולפנק. לראשונה מזה המון זמן, אולי אי-פעם, לא השוויתי אותו לאף גוף אחר. ראיתי אותו לכשלעצמו. 

 

***

אני בתקופה של התנקות מקשרים, מגברים. זה לא בדיוק בדק בית מודע. אולי יותר וויפאסנה. אני נמנעת, ותוך כדי כך עולים הדברים הנכונים. אולי, לאט לאט, הם יוכלו להיות מטופלים. אולי, לאט לאט, אוכל לבחור אחרת. כי לא לתובנות למה אני שבורה, אני זקוקה. אני זקוקה לכוחות שלי לתקן. אף אחד אחר לא יכול לתקן אותי. רק אני יכולה לאסוף את השברים ולבנות משהו אחר. אולי לא מה שנועדתי להיות במקור. אולי תמיד יראו שהייתי שבורה. אבל זה בסדר. אני לא צריכה להעמיד פנים שאני מושלמת. אני צריכה להיות בנויה, שלמה. אני צריכה לחיות. 

לפני 9 שנים. 14 בספטמבר 2015 בשעה 11:39

האם יצא סרט המשך לחמישים גוונים של אפור? ואם כן, איך קוראים לו? 

 

חוץ מזה, יש למישהו המלצות על סרטי בידי באורך מלא? לא לאוננות, אולי רק מנטלית. אני אוהבת מתח פסיכולוגי, משחקים מנטליים וכו'.  אשמח להמלצות. 

לפני 9 שנים. 14 בספטמבר 2015 בשעה 11:26

כן, שכחתי לספר. לפני כמה ימים י. פתאום מתחיל לבהות לי ברגליים. "את יודעת", הוא אומר לי, "יש לך רגליים די יפות". אני מחייכת חיוך רחב, כמובן, כי י. בזמנו התעניין בבידי. "יש לך פטיש לכפות רגליים, הא?", אני שואלת. "לא", הוא אומר, "ממש לא". ומתחיל לעסות לי אותן. זה היה נחמד. בלי ריורים מיותרים וחיוכים מטופשים. פשוט עיסוי. אחר כך העברתי אותו לעסות לי את הגב והכתפיים, אם כבר הוא בעניין של לפנק. י. הוא לא שולט או נשלט, ואם הוא כן, הוא ממש ממש לייט או שסתם בהכחשה. אבל אני אף פעם לא אומרת לא לפינוקים. אין לי תכניות לסקס איתו או משהו. זה יהרוס הכל. אני חושבת שאני פשוט רוצה שיפנקו אותי ויטפלו בי. לא בדרך מינית או סליזית. פשוט כי נהנים מזה. 

לפני 9 שנים. 14 בספטמבר 2015 בשעה 11:19

ניסיתי לצפות בסיפורה של O. לא הצלחתי, LOL. זה היה מצחיק. חשבתי שמצאתי את הגרסה הצרפתית. חשבתי סבבה- שפת הרומנטיקה והמקור. יצא באיטלקית. ניסיתי להוריד כתוביות באנגלית. הצלחתי, רק שאין לי מושג איך לחבר אותן לסרט.

 

הדמות של סיר סטיבן באיטלקית יוצאת חמודה. 

 

אולי אצפה בחמישים גוונים של אפור. אין על דמיין. בכל זאת, שילוב מושלם של רוך וכוחניות. כיום אני רק מאוננת על השפלות וסדיזם הארדקור. מה שאני באמת רוצה זה עיסוי ברגליים וקצת סקס כוחני. זה לא הרבה לבקש, נכון?:)

 

בעצם הייתי מעדיפה להפוך לא-מינית בכלל. אבל בימים האחרונים שוב מתעוררת בי מיניות. באסה לי. 

לפני 9 שנים. 9 בספטמבר 2015 בשעה 6:45

מצחיק שאני אומרת לאנשים לשמור על חיבור עם המציאות. פיתחתי קשר הזוי עם המורה לנהיגה שלי. 

 

אין שום דבר, נגיעות או יציאות משותפות או משהו כזה, אבל הוא מתעקש שאסמוך עליו בצורה עיוורת. אני מוצאת שאני ממש מתרגלת איתו מה שהייתי מתרגלת עם דומיננטים בעבר (מנטלית). הוא מצידו עושה בשבילי דברים שאני לא חושבת שהוא עושה עם תלמידים אחרים. ואני מוכנה להטיל את כל יהבי עליו. לשים עליו את כל הקלפים, מה שנקרא. 

כן, אני יודעת, זה לא קשר בדס"מי, זה רק לימוד נהיגה. אבל למדתי עם עוד מורים. יש משהו בדרך שלו וגם ביחס שלו אלי שפשוט לא מתפשר ולא מוכן לקבל שום דרך אחרת חוץ מהדרך שלו. 

 

אז אני אומרת לאחרים לשמור על חיבור למציאות, אבל גם אני קצת מבולבלת. כלומר, הייתי רוצה קשר כזה עם גבר? לא. זה לא סביר. הסיבה היחידה שזה עוד איכשהו הגיוני היא שהוא מורה ואני תלמידה. לא רק שהוא מורה ואני תלמידה, יש לו איזו תפיסה ישנה של מאסטר שמלמד תלמידים שסרים למרותו (הוא אשכרה אמר לי פעם שאני "שוכחת את מקומי"). היחסים אינם שוויוניים. 

 

אבל אני לא חושבת שיהיה לי נכון להיות בקשר כזה עם גבר בן זוג. היחסים שנכונים לי הם כן יחסים שוויוניים. אולי אפשר לשחק קצת במין כוחני מדי פעם, אבל אני לא רוצה להתבלבל ביומיום. לא רוצה להכנס למקומות שהבן זוג שלי הוא כמו אבא שלי, אדון שלי וכו' וכו'. 

 

אירוטי ככל שזה יהיה, זה מעולם לא עשה לי טוב לאורך זמן, מעבר למשחק. וזה מבאס, כי זה... הממ... מאוד מאוד אירוטי. אירוטי עד כדי הרטבת התחתונים וקצב לב מואץ כשאני חושבת על זה.

 

זה הדיסוננס שלי, המבאס. ההפרש בין הפנטזיה למציאות. יש נשים שאולי מסוגלות לחיות איתו, אבל אני לא. 

לפני 9 שנים. 20 באוגוסט 2015 בשעה 20:52

"אבל" היא לא מילה שתלמיד לנהיגה אמור להשתמש בה (המורה לנהיגה שלי. איזה דום!!!)

לפני 9 שנים. 14 באוגוסט 2015 בשעה 7:49

לא רע:

 

http://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=300301456

לפני 9 שנים. 27 ביולי 2015 בשעה 18:41

מה דעתכם- דומיות ונילית או בדס"מית? או סתם נרקיזם טהור?

"אני ממש נהנה שאת מתחילה ליישם את חוכמתי ונסיוני" (המורה לנהיגה שלי- היום)