סופרפוזיציה

אני פשוט מדווחת מה שצריך לאפליקציה, והיא כבר אומרת לי מה לעשות.

מאסטר זה כל כך פאסססהה!

ונהיה ממש מבלבל.

אני קוראת פה את השאלות. זוכרת שגם אני אהבתי מאוד לשאול שאלות. פתאום מרגיש לי אחרת. מרגיש לי שמותר לעשות הכל בקשר בין שניים, אבל- לא לערב אחרים. בלי פומביות.

זה מוזר, אבל... איכשהו מרגיש לי שהרבה מהנזק נגרם מהפומביות. מההתמכרות לפומביות. אולי רק אצלי.

רואה את עצמי בודקת גבולות עם מישהו, אבל רק כחלק מהקשר ביננו. עצרו את העולם, אני רוצה לרדת. או לפחות, סיגרו את הוילון. 

ספויילר, אל תמשיכו הלאה אם אתם מתכננים לראות. 

בקיצור, מאוד אהבתי. רומנטי ביותר, אחלה משחק. נגיעות ממש קטנטנות בבידי. זה ממש לא האישיו שם. כרסטיאן מהמם, בא לי לעשות אותו. אנסטסיה סקסית בטירוף, חבל שאני לא גבר. קצת מוגזם שהיא בתולה עד שהוא בא. ואגב, אם הוא היה עבד 5 שנים, למה הוא התחלף? ומה בדיוק הוא הראה לה שכל כך זעזע אותה? כולה הרביץ לה חזק 6 פעמים. מי ישמע, עינוי שבויים של דעש. בקיצור, כמה קטעים מופרכים אבל הרומנטיקה מחפה על הכל. יאמי!!! אגב, היא חותמת בסוף על החוזה הארור? קראתי רק את הספר הראשון וקצת מהשני. 

(עזרתם קצת).

שמתי לב למשהו מעניין: כשאני צופה בפורנו בדס"מי, זה ממש עושה לי את זה, עד הרגע שהדום שולף את הזין שלו. ברגע שז ה קורה, אני פתאום חושבת: כמובן, עוד גבר נזקק וחלש. זה כאילו לראות את הזין של דום גורם לי לאבד אליו כל כבוד.
מעלה מחשבות.

אני בכלל לא אוהבת מין, אני חושבת. באיזשהו מקום, זה עדיין מגעיל אותי. עדיין נתפס לי כמו משהו מלוכלך, שלא צריך להיות. עצוב. אני נזקקת למין, כן, אבל הייתי מעדיפה לחיות בלי החלק הזה ביחסים. אהבה בלי מין, למה מה יש? הרבה יותר יפה ככה.

היא שאין פה מספיק סיפורים חדשים לאונן עליהם.

לתשומת ליבכם! (חיוך, חיוך)

שקיבלתי כל כך הרבה לייקים על פוסט של אני לא חושבת שאני ממשיכה איתכם. ועוד מכלובי (!)- ככה אתה רוצה להפטר ממני?

יש לי בלוג אחר, אבל אין לי כוח לכתוב בו. אין לי כוח לכתוב בכלל. מותשת כל כך, אבל חיה. חיה יותר מאי פעם. מעיזה לחלום יותר מאי-פעם. בכל פעם כובשת לי עוד תלם, מטפסת קצת יותר גבוה על ההר.

אני כן רוצה זוגיות. בחיי שזה התעורר בי אחרי הפוסט האחרון. אני פשוט לא מעיזה לרצות ולקוות, להדחות, אז סגרתי את עצמי. אף על פי כן, לא בא לי זוגיות כזאת, כמו שכאן, כי עבורי זו תהיה הצהרה שאני לא חושבת שמגיע לי יותר. אני דווקא צריכה ללכת על הכן מגיע. מגיע לי את החיבוק בלי הסטירה, את הכבוד בלי שאשפיל את עצמי. סתם, כי אני אני.

בכל אופן, אני לא עפה על אתרי היכרויות ולא מחפשת באופן אובססיבי. הפעם אני באמת מרגישה שכשזה יגיע- זה יגיע. יש זמן.

לא עשיתי סקס הרבה מאוד זמן, ואני לא חושבת שאעשה בקרוב. אני בתקופה שהייתי זקוקה לה במשך המון זמן, ולא לקחתי אותה. תקופת התנקות מגברים וממיניות בכלל. עברתי המון בתחומים האלו. כרגע אני לומדת שוב להיות בקשר עם עצמי, להבין מה הרצונות שלי, בעיקר- לתת לדברים לנבוט מעצמם. הדחף המיני שלי ירד מאוד, והגם שאני מופתעת מעט, אני בסדר עם זה. אני חושבת שדברים נכונים קורים.

אני לא חושבת שאחזור לעולם הבדס"מ בצורה שהייתי בו. אני לא חושבת שזה נכון לי. אם יהיה לי בן זוג בעתיד (מקווה שיהיה לי), אני משערת שיהיו איתו גם קטעים של שליטה, אבל בצורה אחרת.

אני כבר לא שואבת הנאה מכך שקוראים לי "סוטה". אני לא חשה גאווה בהשתייכות לקהילה הזאת. אני כבר לא רוצה לחפור ולהתפלסף על זה. נדמה לי שאני יודעת למה אני, אישית, נשלטת, וקשה לומר שאני אוהבת את הסיבות או שאני חושבת שהן בריאות או נכונות. יכול להיות שאני תקועה עם זה לנצח, ואני צריכה למצוא את הדרכים להנות מזה, כמו שתמיד אומרים פה, אבל עשיתי הרבה דברים שלא נכונים לי כרגע. אני חושבת שתמיד אצטרך להיות עם יד על הדופק בכל הקשור בהתחככות שלי בעולם הזה ובמקומות שהוא לוקח אותי אליהם. חלק מהם מסוכנים ולחלק מהם השלכות לא בריאות ובלתי נשלטות.

זהו, בינתיים. ראיתי שהיו כמה אנשים שתהו לאן נעלמתי, היו ככה- מבולבלים. אז אני עדיין חיה, ברוך השם. עוברת הרבה מאוד דברים בהרבה תחומים. בסך הכל, טפו טפו, החיים לא רעים.

ואני מצטערת שאני כבר לא נלהבת כמו פעם ושרה את שבחי עולם הבדס"מ. מקווה שאני לא פוגעת ברגשותיו של אף אחד. תרשו לי כאן, בבלוג שלי, לכתוב את עצמי באמת.

http://www.xvideos.com/video5378595/human_blowjob_fucking_machine

החלטות לשנה החדשה:

1. לעשות בדס"מ אך ורק בסביבה שבטוחה לי.

2. להיות בחברת אנשים הלוחמים בעוול, מכל סוג.

ככה טוב ונכון לי, ומכיוון שלגמרי מגיע לי, כך יהיה.

תודה לכם שעוזרים לי להבין מי אני ומה אני רוצה.

תודה לכם שעוזרים לי לעשות צעדים בכיוון הנכון.

החיים שונים עכשיו.