הכלבה הכוסמונאוטית בחלל

חרא של מצב רוח!
רוצה חודש בהרים, רק אני והרוח... ופצירה, כמה ספרים, תותים, סרטים שאני אוהב, ומוזיקה, מאוד חשוב מוזיקה.... וגם האדון שלי... בכל זאת מכורה...
זה פוסט של קיטורים - היכונו!
איכשהו בדרך מישהו נתן לי את תפקיד האשמה - לא רוצה! קחו אותו, תהיו אתם האשמים קצת, שבעתי, רוצה להיות המאשימה - נראה לי תפקיד מעולה: אין רגשות אשם, אין טעויות, אין חרטות.. כי האשמים - הם מסתובבים עם השק הזה, מתכופפים, מתנצלים, הקשר בבטן מסתובב אצלם, הם גם חושבים שהם האחראים לתקן הכל, כי בכל זאת -הם האשמים...
למאשימים הכל עובר חלק, תמיד הם משיגים את מה שהם רוצים, חומקים מכל מה שיש בו אחריות, זורעים אגלי זיעה בכל פינה, מסביב בטוחים שהם אלו שכ"כ בסדר, שמשתדלים, ובכלל איך הם מצליחים לעשות הכל...על האשמים אומרים שהם אלו שצריכים להשתפר, לעבוד על עצמם להיות טובים יותר, להתגמש, לעשות את המאמץ, כי הרי....הם האשמים...
המאשימים תמיד הולכים בצעד קליל יותר, מתעלמים ממה שלא מתאים להם, שום דבר לא נדבק בם. יש להם פנקס, והמאזן תמיד לטובתם....
אז אני רוצה כזה תפקיד...
עד אז, מוכנה להחליף את ההרים בחוף...ואת החודש בשבועיים.....אבל לא את האדון ....

מכניסת שבת עד צאת שבת - עונג שבת
כל שבוע מחדש, מגלה שיש עוד...
מעניין עוד ממה בשבוע הבא...

"מה שונה בין מה שיש לך איתו לבין קשרים אחרים?" סוף-סוף התייחסה והתעניינה, עד היום היא ידעה שאני שפחה של אדוני, ואפילו הגיבה בהבנה ולא שפטה כשסיפרתי לה, בעבר הרחוק של לפני כשנה. עכשיו הרגישה בנוח לשאול
"קודם כל השליטה"
"למה את צריכה את השליטה?"
חשבתי הרבה "כי סוף-סוף אני לא, אני בידיים שלו, בוטחת בו ומצייתת, הוא מחליט, קובע"
"לא נכון" פסקה ובילבלה אותי, מה זאת אומרת? אילו תובנות יכולות להיות לך על העניין?
"זו ההתמסרות שעושה לך את זה" אז מהסיפורים הקצרים שלי היא כן קלטה משהו, אולי הירהרה בדברים? איך החברה המוכרת שלה, שכ"כ דומה לה פתאום הלכה למחוזות רחוקים?
האם היא צודקת? יש בכלל הפרדה שמאפשרת לבחון רק אחד מהשניים?
אבל האמת שבשבילי זו השייכות, ההתמכרות לתחושת הבעלות שלו עלי, אליו... עצם המילה מסעירה אותי, וכשהוא הוגה אותה, או אז מרגישה עטופה ומבושמת... ולא יודעת להסביר למה, כבר מהרגע הראשון הרגשתי בה נוח, לא חשבתי על כך לפני, לא חיפשתי ...וכשבאה - השאירה אותי מחייכת...

האם את במקרה פה? מרגישה כמוני? אשמח לשמוע ממך... ואולי גם לראות...

קשה לי להודות, אבל אחרי שעבר כ"כ הרבה זמן, שבו אני רק מחכה לעוד, סקרנית ומצפה לצעד הבא, אני כבר לא יכולה להגיד שאני רק מנסה... זו המציאות... אני שפחה... כלבה, זונה שרק מחכה לאדון שלה...
אבל עדיין יש בי גם תשוקות אחרות... ואחת מהן היא שאני מתאווה לסקס עם אישה! משתוקקת ורוצה, מפנטזת ומחפשת.... נשמע פשוט? לא ממש, הכי קל שאדוני ימצא שפחה נוספת... אבל לא רוצה שזה יהיה קשור (!) בשליטה או בהתמסרות.... פשוט תשוקה - אחת על אחת, בגובה העיניים, שוות... וזה לא שיש לי דרישות גבוהות בעניין - רק שתהיה חושנית, אינטיליגנטית ובלי יותר מדי מגבלות....טוב נו, גם חלקה, כייפית ושתאהב סקס... כמוני... ובכלל לא אכפת לי אם תהיה לסבית, דו, או אחת שפשוט משתוקקת לנסות, אז?