הכלבה הכוסמונאוטית בחלל

חרא של מצב רוח!
רוצה חודש בהרים, רק אני והרוח... ופצירה, כמה ספרים, תותים, סרטים שאני אוהב, ומוזיקה, מאוד חשוב מוזיקה.... וגם האדון שלי... בכל זאת מכורה...
זה פוסט של קיטורים - היכונו!
איכשהו בדרך מישהו נתן לי את תפקיד האשמה - לא רוצה! קחו אותו, תהיו אתם האשמים קצת, שבעתי, רוצה להיות המאשימה - נראה לי תפקיד מעולה: אין רגשות אשם, אין טעויות, אין חרטות.. כי האשמים - הם מסתובבים עם השק הזה, מתכופפים, מתנצלים, הקשר בבטן מסתובב אצלם, הם גם חושבים שהם האחראים לתקן הכל, כי בכל זאת -הם האשמים...
למאשימים הכל עובר חלק, תמיד הם משיגים את מה שהם רוצים, חומקים מכל מה שיש בו אחריות, זורעים אגלי זיעה בכל פינה, מסביב בטוחים שהם אלו שכ"כ בסדר, שמשתדלים, ובכלל איך הם מצליחים לעשות הכל...על האשמים אומרים שהם אלו שצריכים להשתפר, לעבוד על עצמם להיות טובים יותר, להתגמש, לעשות את המאמץ, כי הרי....הם האשמים...
המאשימים תמיד הולכים בצעד קליל יותר, מתעלמים ממה שלא מתאים להם, שום דבר לא נדבק בם. יש להם פנקס, והמאזן תמיד לטובתם....
אז אני רוצה כזה תפקיד...
עד אז, מוכנה להחליף את ההרים בחוף...ואת החודש בשבועיים.....אבל לא את האדון ....